אברהם בורנשטיין
הרה"ק רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (ידוע על שם ספרו האבני נזר) נולד בשנת התקצ"ט, נפטר בי"א אדר עת"ר.
בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק, ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב <REF>מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.[1]
האבני נזר[2] הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי אדמו"ר הזקן בסידורו, באמרו שהוא גדול באחרונים.[3]
הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", המהר"ל, בעל התניא, וחותני רבי מנחם מנדל מקוצק. <REF>רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 46.}}
מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן
הרבי סיפר <REF>שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".
כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי<REF>התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.}} : "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".[4] הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".
גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב <REF>בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב דהוא תנא… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא תרפ"ח, הנו רובו ככולו על פי נוסח[5] אדמו"ר הזקן.[6]
ממשנתו
ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת התורה, ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",[7] שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
הערות שוליים
- ↑ 1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.
- ↑ 1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד וורשא, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).
- ↑ 1תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מצאנז, בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)
- ↑ 1אמנם בנאות דשא חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע לחג השבועות: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין באוצר מנהגי חב"ד לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ד) עמ' רעא סנ"ד.
- ↑ 1קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
- ↑ 1הרב גדליה אבערלאנדער.
- ↑ 1כריתות יט, א.