גיל הנישואין
גיל הנישואים הוא הגיל המזערי המותר להינשא על פי חוק. החוק משתנה לפי כל מדינה. במדינת ישראל החוק הוא גיל 17, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא 18. לעתים נקבע שגיל האישה מוקדם יותר מגיל הגבר.
על פי ההלכה מותר לאשה להינשא כבר בגיל 12. במסורת ישראל הגיל הוא 18 בממוצע, כשהגיל משתנה בין העדות והמנהגים.
מקורות ביהדות
על פי ההלכה מותרים הנישואין לאישה מגיל 12 ויום אחד, שאז נקראת "נערה", וזאת בהסכמת אביה. מוקדם מגיל זה (הקרויה "קטנה") מותר האב להשיא את בתו.
במסכת אבות[1] אומרים חז"ל שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: "בן שמונה עשרה לחופה". ובגמרא[2] מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו".
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים. כמה מן האחרונים כתבו שבכל אופן לא יתאחר לאחר גיל 22 או 24.
הרמב"ם לא תוחם את גיל הנישואין, אלא כותב ש"דרך בעלי דעה - שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה...""[3].
מנהג ישראל
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, והרבי דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם[4].
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים[5]:
- כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
- ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.
אצל מרבית מהחסידים (חסידי פולין) נוהגים להשתדך בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.
אצל חסידי חב"ד הגיל הממוצע לחתונה הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים בישיבה קטנה, 3 שנים נוספות בישיבה גדולה ושנה נוספת בשנת הקבוצה (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים בישיבה יוצאים לשנת שליחות בישיבות אחרות (התלמידים השלוחים), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי הסמיכה לרבנות וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע בבתי חב"ד.
החוק במדינת ישראל
החוק במדינת ישראל אוסר על נישואין מתחת לגיל 17, ועל פי פסיקה של הרבנות הראשית אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שש עשרה שנה ויום אחד.
בקיץ תשע"ג הועלתה הצעת חוק בכנסת לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה.
הרבי השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת תשכ"ד שלח הרבי מכתב לרב זווין בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:
שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקדושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"ל
.
הערות שוליים
- ↑ פרק ה', משנה כ"א
- ↑ מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'
- ↑ רמב"ם הלכות דעות ה, יא
- ↑ מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים אגרות קודש
- ↑ ממכתב לרב זווין בג' בתמוז תשכ"ד