אבן השתיה

אבן השתייה היא האבן שהיתה במרכז קודש הקודשים עליה היה מונח ארון הברית. עליה אמרו ח שהיא יסוד הבריאה. על פי הקבלה היא מסמלת את ספירת המלכות ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שבנשמות ישראל.

מהותה

אבן השתייה, היא אבן ששהייתה בקודש הקודשים בבית המקדש. ברוב תקופת בית ראשון היה מונח עליה ארון הברית, עד שצוה המלך יאשיהו לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין שלמה המלך בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום)- הייתה אבן השתייה בקודש הקדשים ללא הארון.

על אבן זו היה הכהן הגדול מקטיר את הקטורת שהקטירו בקדש הקודשים ביום הכיפורים ואף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה היתה על אבן זו.

בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש אור החיים על התורה מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.

שמה

ח מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"‏, כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם‏ וממנה התפשט העולם.

וכך מובא גם בזהר:

וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

— ספר הזהר חלק א רלא, א

הרמב"ם בפירוש המשניות מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם",‏ וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו" (כלומר שלולא היא - ועבודת בית המקדש ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם).

בתורת החסידות

עניינה בספירות

עניינה הוא ספירת המלכות (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט "נטל הקב"ה אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת פוטיפר) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.

עניינה.

אבן השתיה מרמז על בירור אותיות (שאבנים עניינם אותיות) והכלים שנפלו בשבירת הכלים של עולם התוהו ו"ממנה הושתת כל העולם" הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות.

אבן השתיה הוא המשפיע גילוי אלקות בעולם להיותו מעיקרי בית המקדש וגם יסוד העולם (ממנו הושתת העולם). עניינו הוא הפעולה בעולם (ככל יסוד שפועל בבניין שעליו אף שמכוסה וודאי הוא כך גם באבן השתיה שנמצאת גלויה מאז בריאת העולם ועד עכשיו) לחבר אותו עם אלוקות שהאיר בבית המקדש שיתגלה בעולם שמציאותו הוא האותיות ודבר ה' שמחייה אותו. (פעולה זו נעשית בשני אופנים: א. המשכת גילוי אלוקי בעולם מלמעלה למטה שמרומז בשם אבן שכוללת את האותיות 'א' ו'ב' בסדר ישר מתחילת האותיות מלמעלה למטה (תחילה האות 'א' הרומזת על הקב"ה ('אלופו של עולם') וזה נמשך באות ב' שבה נבראה עולם (בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ) וכן הלאה). ב. תיקון והעלאת העולם ממטה למעלה וזה מרומז בזה ששמה של אבן השתיה כוללת את האותיות 'ת' ו'ש' שרומז על סדר האותיות ממטה למעלה).

בעבודה ובנפש האדם.

בתורת החסידות מוסבר שאבן השתייה היא הקשיות והתוקף של יהודי הנקרא גם "איתן שבנשמה". ותוכנה ש"אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלוקות". על שם תוקף זה מכונים היהודים "עם קשה עורף". משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל. "וממנה הושתת העולם" לפי שדווקא כשהעבודה מבוססת על 'יסוד' זה, בכחו של האדם לברר ולתקן את נפשו הבהמית ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות.

קישורים חיצוניים

• הרב יואל כהן - ספר הערכים - חב"ד, ערך אבן השתיה
• אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך אבן השתיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==