זלמן יואל לבנהרץ
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב זלמן יואל לבנהרץ היה עסקן חסידי ובעל חסד.
תולדות חיים
נולד במוסקבה בכ"ה חשוון תרפ"ז, לאביו הרב החסיד אברהם שמואל לבנהרץ. אביו נודע כחסיד בעל מסירות נפש. המשפחה התגוררה מול מטה הק.ג.ב. 'לוביאנקה' בעיר, ולמרות הסכנה היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב"ד. בבית התארחו חסידים רבים ובהם כאלו אשר השלטונות חיפשו אותם כדי לאוסרם.
כילד ספג חינוך למסירות נפש, ומעולם לא דרכה כף רגלו בבית ספר הממשלתי. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב שניאור פינסקי, ומלמדים נוספים.
בהגיעו לפרקו נישא למרת זיסל, בתו של הרב ראובן נכינזון הגבאי של האדמו"ר ממכנובקה, ולאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה. הזוג התגורר שם בדירה קטנה, בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחת וילנקין וקצנלבויגן.
מצ'רנוביץ עברו להתגורר בעיר פרונזה שבקריגיזיה. באותם שנים בהם חי תחת שילטון שדיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב"ד בפרט, היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב לחוץ לארץ ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו.
באותם שנים, חוייבו אזרחי רוסיה לעבוד במפעלים ממשלתיים בהם היו מחייבים לעבוד בשבתות ובחגים. ר' זלמן מעולם לא עבד בשבת.
בני משפחתו מספרים כי כאשר עבד כטכנאי במפעל לאריגה, סיכם עם מנהל המפעל כי הוא לא מתקן מכונות בשבת. כל שבת היה מגיע לעבודה, כדי שאם תגיע ביקורת מטעם השלטונות יהיה נוכח במקום, אבל המנהל והעובדים ידעו כי ‘זמה' כך כונה - לא עובד בשבתות.
ר' זלמן האיר פנים לכולם, חייך ושימח את כולם, ובזכות השמחה שהייתה טבע שני אצלו - ניצל.
במשך השנים נולדו לר' זלמן שלוש בנות, אותן ביקש לחנך במדינות בהם החינוך היהודי מותר. בדרכים שונות ניסה להשיג אישורים בכדי לצאת את ברית המועצות, ולבסוף הניח את כל כספו בפני פקיד בכיר שהתרצה לזייף עבורו תעודות של אזרחי פולין.
בשנת תשי"ז יצא הוא, רעייתו ושלושת הבנות לפולין, שם התגוררו כשנה. מכיוון שבידם היו תעודות מזוייפות, התקשו בקבלת ויזה לארץ הקודש, ובינתיים התגוררו בעיירה קטנה ליד העיר קראקא. בשנה זו הוא עמד בקשר רצוף עם הרבי; כתב מכתבים בהם סיפר על מצבו העגום וקיבל בחזרה מכתבים וגם חבילות ובהם מוצרי מזון כשרים שהיו חסרים למשפחה. דאגתו של הרבי למשפחתו של ר' זלמן הייתה מיוחדת: יום אחד הגיע לבית המשפחה הרב דוד הולנדר, יו"ר הסתדרות הרבנים בארצות הברית שביצע עבור הרבי שליחויות רבות במזרח אירופה, ובשליחות הרבי התעניין בשלום המשפחה.
בארץ ישראל
לאחר שנה של סבל, עלו בני המשפחה לארץ הקודש והתיישבו בכפר חב"ד. לאחר תקופה קצרה, בהוראת הרבי עברו להתגורר בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש"י.
בסוף שנות הכפי"ם הגיעה עליה גדולה של חסידי חב"ד מברית המועצות, ובעידודו של הרבי ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב"ד מפעל טקסטיל כדי שתהיה עבודה לעולים שהתיישבו בנחלת הר חב"ד. ר' זלמן ביקש להיות שותף. ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): "המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה". את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב רש"י לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה.
למרות שלא מכר את המכולת הפך לשותף פעיל במפעל טקסטיל שנקרא על שם מייסדיו: גולגוטקס. גו - ר' מרדכי גורדצקי כיום יו"ר ועד נחלת הר חב"ד, ל - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, גו - ר' משה גולדשמיד, טקס - קיצור של טקסטיל.
תפקידו של ר' זלמן היה לגשת למכרזים מול משרדי ממשלה, שכן משרד הביטחון ומשרדים אחרים היו קונים מהמפעל כמויות גדולות של טקסטיל. המפעל שפירנס רבים מתושבי נחלת הר חב"ד היה חשוב מאוד בעיני הרבי, שהורה כמה פעמים למזכיר הרב בנימין קליין להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות המכרזים.
תוצרת המפעל נפוצה אף כיום ביחידות צה"ל.
המפעל, מלבד היותו תומך בחסידי חב"ד, היה מפעל שנהג ברוח חסידית. כאשר היו שידורים מהתוועדויות הרבי שהתארכו שעות ארוכות, ובשל כך היו עובדים שאיחרו לעבודה, המנהלים לא העירו להם ובודאי שגם לא הורידו ממשכורתם.
אצל ר' זלמן השידורים היו חשובים עד מאוד. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב"ד כדי לשמוע את השידור. רק לאחר מאמצים רבים סידר שדברי הרבי ישודרו בקביעות גם בבני ברק.
לאחר כמה שנים, כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן גם שם שידור קבוע מהרבי.
הוא עסק רבות במבצעים של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת תהלוכת ל"ג בעומר, היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר.
ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. בברכת הרבי הקים גמ"ח גדול, ממנו נעזרו עשירים ועניים גם יחד, כפי הוראת הרבי איליו ביחידות.
ר' זלמן היה מייקר את זמנו. תמיד היה מתוכנן, הוא ניצל כל רגע בחייו. זמן רב הקדיש לשיעורים בנגלה ובחסידות, ובמשך השנים ייסד שיעורי תורה רבים.
את היותו מסודר ומתוכנן ראו בני משפחתו עד לרגע האחרון. בשנה האחרונה חלה במחלה קשה, ובחודשים האחרונים התגברה המחלה. ובימים האחרונים חלה הידרדרות נוספת. הוא שכב תשוש ובעיניים עצומות, סובל את כאביו והבליג בשקט.
ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב"ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: "העיקר עכשיו שמשיח יבוא בקרוב ממש". שאל אותו הרב "מה עוד אתה רוצה לומר לי?" אמר לו ר' זלמן בפשטות: "זה כל מה שרציתי לומר לך...".
ר' זלמן היה חדור באמונה כי הגאולה כבר פה ומשיח עומד להתגלות מיד.
פטירתו
ביום שישי ה' מר חשון תשס"ד השיב את נשמתו לבוראה והוא בן 76.
משפחתו
- חתנו, הרב אברהם ברוך פבזנר - רב אנ"ש בפריז
- חתנו, הרב שלמה גרברצ'יק - כפר חב"ד
- חתנו, הרב מיכאל קיל - רמת שלמה, ירושלים
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חסיד במעשיו, תולדות חייו של ר' זלמן יואל