יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין
הצדיק הקדוש רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה שבט תקס"ו - י' אייר תרל"ד) שימש כאדמו"ר הראשון של חסידות קומרנא בדור השני של שושלת זידיטשויב.
היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.
את תורתו קיבל מרבי יעקב יצחק הורוויץ מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות חסידות קומרנא.
רבי יצחק אייזיק במשנת חב"ד
בספרו כתם אופיר על מגילת אסתר כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של התפילין) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של הגאון הקדוש מוהר"ז בעל התניא, שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק."
ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' זי"ע (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".
מסופר שהצמח צדק אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. [1]
אדמו"ר הריי"צ סיפר לנינו רבי חיים יעקב ספרין מקומרנא: זקיני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום בקבלה ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש היכל הברכה - במדבר (שכידוע כרך זה יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניתו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק [[]] כל ימיו.[2]
מספריו
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:
- היכל הברכה- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
- אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
- כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות)
- זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט.
- נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים.
- נוצר חסד - פירוש למסכת אבות.
- אדם ישר - תפלות להנצל ממגפה
- דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)
כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:
- עצי עדן, מעשה ארג, ופני זקן - פירוש על המשנה.
- עשירית האיפה- פירוש לתורת כהנים
- פני זקן - פירוש לתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים
- נדבת פי - פירוש למסכת קינים והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.
- שלחן הטהור - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.
בסוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.
קישורים חיצוניים
ספריו באתר היברו בוקס:
- היכל הברכה (ואוצר החיים) - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
- זוהר חי - בראשית א, בראשית ב, שמות א, שמות ב, ויקרא במדבר דברים
- אדם ישר
- פני זקן על ירושלמי שקלים
- שולחן הטהור א, ב
- עשירית האיפה על תורת כהנים
- מגלת סתרים