עיגול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיגול היא צורה גיאומטרית, המשמשת כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנה לענינים רוחניים שלמעלה מהפשטה גשמית, כמשל.

כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית בבריאה, ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים, צבא השמים, כדור הארץ השמש והירח כולם עגולים. באור החיים על פרשת בראשית מבאר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל הנבראים כלתה נפשם לבוראם, ולכן יש הכרח שהחיות הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - למאציל העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם.

בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה בימות המשיח משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שההתבוננות באלקות "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסויימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה[1].

בנוגע לתורת הקבלה קיים המושג של עגולים ויושר. המושג מובא בספרי האר"י ז"ל ללא הסבר, אך בחסידות מובאים הסברים על מהותם של העיגולים.

הערות שוליים