משה רובינסון

ר' משה רובינסון נולד לר' בן ציון רובינסון וזוגתו שרה בעיר קאראלאוויץ. ר' משה למד בתומכי תמימים בליובאוויטש תחת ההנהלה של אדמו"ר הריי"ץ. לאחר עליית השלטון הקומוניסטי, ניהל ישיבת תומכי תמימים מחתרתית בעיר ברדיצ'ב. בעקבות הלשנה, נתפס בעיצומה של התוועדות כ"ד טבת יחד עם ר' בערל גורעוויץ ועוד שמונה בחורים שהתוועדו איתו. הוא נחקר על ידי הקומוניסטים ולקח על עצמו את מלוא האשמה, כדי למנוע התעללות בבחורים. כעבור מספר שנים, שוחרר והגיע לסמרקנד שם כבר הייתה קהילה גדולה של חסידי חב"ד. התחתן עם מרת בת שבע ראבינאוויץ. ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריכה הגדולה דרך לבוב (בשנת תש"ו), ברח גם הוא, ומשם המשיך במסעותיו עד שהגיע לברינוא, שם שימש כראש הישיבה. מצבו הבריאותי היה רעוע בשל היסורים הרבים שעבר בכלא ברוסיה, והוא נפטר בכ"ד טבת תש"ח, ונטמן בבית העלמין בטבריה.

משפחתו

• בתו מרת דאבא, אשת ר' משה יצחק פורסט, שליח הרבי מלך המשיח בהולנד.
• בתו מרת חיה. אשת ר' הומינער מקראון הייטס.