שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)

ר' שמואל שניאורסון, הוא אחיו וגיסו של ר' לוי יצחק, אביו של הרבי. הוא כיהן כרב הרשמי ("רב מטעם") של ניקולייב במשך שנים. בשנת תש"א נעצר ע"י השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר טומסק שבסיביר. הוא נפטר ביום ט' בכסלו בשנת תש"ד.

קורות חייו

ר' שמואל נולד בשנת תרמ"ח ביישוב פודובריינקה שבאיזור העיר הומיל לאביו ר' ברוך שניאור שניאורסון. בשנת תרס"ט עבר להתגורר אצל אחיו הרה"ק רבי לוי יצחק בעיר יקטרינוסלב. הוא עסק שם "כמורה ללשון הקודש".

בשנת תר"ע עבר לעיר ניקולייב. ביום א' באלול תרע"א, נשא^[1]לאישה את הרבנית מרים גיטל שניאורסון, בתו של הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי, אחותה של הרבנית חנה, אמו של הרבי, על פי ציווי אדמו"ר הרש"ב, כיוון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שני אחיות, הם לא דרו בעיר אחת^[2].

ביום כ"ח באלול תרע"ו נולד בנם יחידם, מנחם מענדל.

בשנת תרע"ז נתמנה לרב הרשמי ("רב מטעם") של ניקולייב, ושימש בתפקידו עד שנת תר"פ. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב היהודי של העיר ר' מאיר שלמה ינובסקי ברבנות. בשנת תרפ"ד נתמנה שוב לרבה של ניקולייב ושימש בתפקידו עד שנת ת"ש.

במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני יהדות, ובמיוחד על עניין אפיית מצות^[3]. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה^[4].

ר' שמואל שניאורסאהן נעצר ע"י השלטונות ונדון ביום ד' בתמוז תש"א לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שבסיביר. לאחר כשנה וחצי, בחודש אדר א' שנת תש"ג שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, מנחם מענדל, שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את אוקראינה ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).

הוא נפטר בטורקמניסטן ביום י"א בכסלו שנת תש"ד. (במקומות אחרים נכתב שיום פטירתו היה ביום ט' בכסלו) ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.

שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)

קורות חייו

משפחתו

לקריאה נוספת

מקורות והערות