פרשת מסעי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:09, 24 ביולי 2011 מאת חיים נהר (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''פרשת מסעי''' היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר במדבר (מפרק ל"ג פסוק א' עד פרק ל"ו פסוק י"ג). פרט לשנים …)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת מסעי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר במדבר (מפרק ל"ג פסוק א' עד פרק ל"ו פסוק י"ג).

פרט לשנים מעוברות מסויימות, נקראת פרשת מסעי יחד הפרשה שלפניה, פרשת מטות, כדי שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב.

בסיום קריאת הפרשה בבית הכנסת בשבת, אומרים הקהל וה'בעל קורא': "חזק חזק ונתחזק".

הפרשה בקצרה

  • שני - ה' מצווה את עם ישראל שכאשר יעברו את הירדן, הם צריכים לכבוש את ארץ ישראל ולהשמיד את פסלי התושבים בה. התורה מזהירה אותם שבאם לא ישמידו את העמים בארץ, יגרמו אלו צרות רבות לעם ישראל.
  • שלישי - התורה מתארת את גבולות הארץ.
  • רביעי - ה' ממנה את האחראים על חלוקת הארץ לשבטים, כאשר החלוקה עצמה מתקיימת על פי גורל.
  • חמישי - התורה מצווה את בני ישראל לקחת להפריש מנחלתם ערים עבור הכהנים שאינם מקבלים נחלה ככל שאר השבטים.
  • שישי - ה' מצווה את העם להפריש שישה ערי מקלט. מטרת ערים אלו היא לקלוט אדם שהרג בשגגה אדם אחר. על ההורג לברוח במהירות אל אחת מערי המקלט, ושם לא יכול קרוב משפחת ההרוג לפגוע בו. עליו לשבת שם עד מות הכהן הגדול. באם בית הדין מצא כי ההורג רצח במזיד, מוציאים אותו מעיר המקלט והוא נהרג בבית דין.
  • שביעי - ה' מצווה שבאם בת קיבלה ירושה נחלה בארץ מאביה, כפי שהיה במקרה של בנות צלפחד, עליה להתחתן עם גבר מבני השבט שלה בלבד, כך שהנחלה לא תנדוד משבט לשבט. לפי ציווי זה נשאו בנות צלפחד את בני דודיהן לבעלים.

קישורים חיצונים