נאור כרמי

ר' נאור כרמי, מוזיקאי חסיד חב"ד מייסד "התזמורת העממית", "הלב והמעיין" ו"פרויקט צמאה". מתגורר בנחלת הר חב"ד, בעבר התגורר ברחובות.

נאור כרמי על הבמה. צילום: סיון אופיר

תולדות חייםעריכה

נאור נולד וגדל בעכו, וכבר בילדותו נמשך למוזיקה והחל ללמוד בקונסרבטיום בעכו. בגיל 12 כבר ניגן על כלי נשיפה שונים והחל לנגן על הקונטרבס, מכלי הקשת הקשים ביותר.

כשבגר והתגייס לצבא התנדב בלהקה הצבאית ובסיום השירות התגורר בתל אביב והחל להשתתף בהרכבים מוזיקליים, כשתוך זמן קצר נהפך למוזיקאי מבוקש במקהלות נחשבות.

חזרתו בתשובהעריכה

אחד ההרכבים בהם השתתף היה של המוזיקאי מאיר אריאל, יהודי שכלפי חוץ לא שמר על קיום תורה ומצוות אך היה מאמין גדול שדיבר המון על תורה ואמונה עם חברי הלהקה. בעקבות השהות הצמודה והעבודה המשותפת איתו חזרו כל חברי ההרכב בתשובה, בהם נאור. מאיר אריאל היה מהאישים שהשפיעו רבות על הקריירה המוזיקלית שלו[1].

בעקבות היוודעותו לחיים היהודיים ואחרי שיחות רבות עם מאיר אריאל עזב נאור את תל אביב ועבר ליישוב טירת שלום ליד נס ציונה. בתחילה החל לשמור שבת, ומידי פעם היה הולך לבית כנסת.

כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה לבעלי תשובה, "מכון מאיר" בירושלים, התחתן וחזר להתגורר בטירת שלום.

לאחר החתונה החל אביו להתקרב ליהדות אצל הרב שלמה יצחק פראנק, רב קהילת חב"ד בעכו, ונאור החל ללמוד אצלו מתורת חסידות חב"ד. כעבור תקופה עבר לירושלים שם הכיר את ר' דניאל זמיר, מוזיקאי חב"די, שהשפיע רבות על התקרבותו לחסידות חב"ד.

הקריירה המוזיקליתעריכה

נאור בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים. התחיל את דרכו במקהלה הצבאית, לאחר מכן עם "התזמורת הפילהרמונית הצעירה", וניגן בין היתר בהרכבים "בוסתן אברהם", ו"הברירה הטבעית".

באחד הימים השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה ל-50 מוזיקאים חב"דים, שם נפגש לראשונה מקרוב עם עולם ניגוני חב"ד, והתלהב. בהמשך להתוועדות ניגש לבית אבי-חי, מרכז תרבות בירושלים, והציע מופע של ניגונים חסידיים. בעקבות ההיענות הרבה הקים את מקהלת "הלב והמעיין", יחד עם חיליק פרנק, אורן צור ואריאל אלאייב.

אחרי המופע בבית אבי-חי הגיעו הזמנות למופעים רבים, עד שהוזמן לתחרות בפסטיבל המוזיקה היהודית באמסטרדם שם זכה במקום הראשון.

כיום, הנו המפיק של התזמורת העממית ושל להקת "הלב והמעין".

בשנת תש"ע נבחר כאיש השנה של המוזיקה היהודית באתר "כיפה"[2].

אלבומיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים