. . בבואנו מיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, אשר, "מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש" ונותן כח לכל ההולכים בדרכיו, שזה עתה חגגו ("געּפראוועט") את יום ההילולא שלו בכל מקום ומקום – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במילוי הוראותיו ע"ד לימוד והפצת תורת החסידות, באופן שיהי' ניכר בכאו"א מישראל שהוא יהודי שלמד חסידות וכל מציאותו חדורה בתורת החסידות. ובהדגשה – כאמור – שהפצת המעיינות חוצה היא העבודה העיקרית דדורנו זה . . כיון שדור זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, שתהי' כשיפוצו מעינותיך חוצה
אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט ארויסגעהן אויפ'ן פעלד, ער פלעגט זיך ניט וואשען, אבער נעהמען משקה, וואס מצד הבריאות האט ער עס ניט געטארט. מען האט דעמאלט געזעהן א סך מופתים. דאס רוב מופתים איז געווען בנוגע קינדער. און א גאנץ יאהר האט מען געווארט אויף לג בעומר.
תרגום מאידיש: אצל אדמו"ר האמצעי היה ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. נהגו לצאת לשדה, לא נהג ליטול ידיים, אבל לקח משקה, שמצד הבריאות זה היה אסור עליו. ראו אז הרבה מופתים. רוב המופתים היו בנוגע לילדים. וכל השנה חיכו לל"ג בעומר.
