משתמש:חסיד של הרבי/קיצוץ לפיצול

פה נראה איך ניתן לקצר פסקאות.

רקע

		הפסקה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך פסקה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הפסקה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

לרבי הצמח צדק היו שבעה בנים: רבי ברוך שלום שניאורסון נקרא הרב"ש, רבי יהודה לייב שניאורסון נקרא המהרי"ל, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון נקרא הרחש"ז, רבי ישראל נח שניאורסון נקרא המהרי"ן, רבי יוסף יצחק שניאורסון נקרא הריי"צ מאוורוטש, רבי יעקב שניאורסון, ורבי שמואל שניאורסון - נקרא אדמו"ר המהר"ש.

בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר היו פונים אליו קבוצת חסידים בבקשה זו בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי יוסף יצחק שניאורסון נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות פולין בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים אליו. האח השישי רבי יעקב נפטר בחיי אביו בשנת תקצ"ז.

בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר הסתלקותו. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת אל המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב אליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.

בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהן התגוררו חסידים, וקיים בהן את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגו עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.

בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות.

במקביל הצמח צדק נהג לחזור מאמרים מיוחדים לפני הרבי הרש"ב, והיה מקרבו קירובים מיוחדים. וגם כאשר חלה ושכב במיטתו כדי לנוח, המשיך הצמח צדק לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו עובדות מיוחדות על אדמו"ר הזקן.

בתי כנסת וקהילות חב"ד בתקופת הפיצול

קיצוץ

בית כנסת חב"ד המרכזי בדוקשיץ בו התקיימו מניין לחסידי ליאדי ולחסידי ליובאוויטש

מבנה ישיבת תומכי תמימים וורשה

בית הכנסת צמח צדק בירושלים שהשתייך לחסידי ליובאוויטש

תלמידי ישיבת תורת אמת לומדים בבית הכנסת אהל יצחק בירושלים, בית הכנסת שהשתייך בעבר לחסידי קאפוסט

אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.

על קהילת חב"ד בקראוטה ידוע שהשתייכה, רובה ככולה, לחצר קאפוסט, בעקבות אחד מגדולי חסידי הצמח צדק - ר' בער - שאחרי הסתלקותו התקשר למהרי"ל מקאפוסט ועודד את בני הקהילה להתקשר אליו. במוהילוב רוב חסידי חב"ד השתייכו לקאפוסט, וכשהיה המהרי"ל מבקר בעיר היה נוחל כבוד רב, אך היתה שם גם קהילת ליובאוויטש קטנה. עוד קהילות שהשתייכו ברובם לקאפוסט היו לחוביץ, רודניא (על אף שהייתה סמוכה מאוד לליובאוויטש) ופולוצק - בה רב העיר נאלץ לעזוב אותה בגלל השתייכותו לליובאוויטש. שנים מאוחר יותר, שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב שלמה חיים קסלמן כמשפיע לפולוצק, לאחר עזיבתו של משפיע קודם שלא הסתדר עם חסידי קאפוסט בעיר, באמרו: "חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם". בליאזנא השתייך רב העיירה, הרב אהרן לוין, לחצר קאפוסט^{[דרוש מקור]}.

בעיר סטרדוב שבפלך צ'רניגוב באוקראינה חיבבו מאוד את המהרי"ל מקאפוסט, ועוד בימי אביו ביקשו שיגיע לבקרם מבני הצמח צדק דוקא הוא, ואכן ביקר בה פעמים רבות. לאחר הסתלקות הצמח צדק קיבלו רוב חסידי העיר את נשיאותו והשתייכו לקאפוסט, וחלק קטן מהעיר השתייכו לליאדי ולליובאוויטש; אך אחר הסתלקות המהרי"ל, בחודש חשון תרכ"ז, חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש.

בעיירה גרייבה שבבמחוז קורלאנד בלטביה, הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של הרב קוק) שטיבל שהשתייך לקאפוסט, בו היה מבקר ר' יחזקאל יאנווער - החוזר של רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל ה"מגן אבות" - להתוועד ולחזור חסידות על דרך קאפוסט.

קהילת חב"ד בורשה שבפולין התייסדה על ידי חסידי ליובאוויטש, ומאוחר יותר הקימו בה ישיבת תומכי תמימים^{[דרוש מקור]}. בעיירה ברז'ניגובאטה, מהמושבות שבפלך חרסון, רובם ככולם היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט.

בדוקשיץ היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, שהשתייכו לליובאוויטש ולליאדי. גם בריגה שבלטביה היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, לחסידי ליובאוויטש, לחסידי קאפוסט ומניין משותף. קהילת קאפוסט היתה הגדולה בעיר. מניין נוסף לחסידי ליובאוויטש בעיר ייסד הגביר ר' ישעיה ברלין כשעבר לעיר. בדווינסק שבלטביה הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי קאפוסט. אחד מבני העיר סיפר כי בבית הכנסת החב"די היו עשרות מניינים - רובם השתייכו לקאפוסט, חלקם לליובאוויטש, וחלקם קיבלו משני הענפים. אחד הרבנים החב"דיים הבולטים בעיר הוא הרב יוסף רוז'ין (הרוגצ'ובי), שהיה חסיד קאפוסט אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

בירושלים השתייך בית כנסת החב"די אהל יצחק בשכונת מאה שערים לקאפוסט, ובית הכנסת צמח צדק לליובאוויטש^{[דרוש מקור]}.

{{הערות שוליים}