משתמש:חסיד של הרבי/מוסדות חינוך אור ליובאוויטש כפר חב"ד
| מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד | |
|---|---|
 השטח שעליו נבנה החיידר (במרכז) | |
| אפיון | מוסד חינוך על טהרת הקודש |
| תאריך יסוד | י"א אלול, תש"פ |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מנכ"ל | הרב יוסף יצחק לבקיבקר |
| מנהל חינוכי | חיים וקנין |
| משפיע | זושא פויזנר |
מוסדות אור ליובאוויטש הם רשת חינוך על טהרת הקודש בכפר חב"ד, מוסדות אור ליובאוויטש מונים גני ילדים, ותלמוד תורה. המוסד הוקם לקראת שנת הלימודים תשפ"א, ומטרתו של המוסד הוא להנחיל בילדים אמונה טהורה בנצחיות חייו של הרבי ובהיותו מלך המשיח.
היסטוריהעריכה
בשנת תשע"ב הקימו קבוצת הורים בכפר חב"ד חיידר מיוחד שיהיה על טהרת הקודש שיוכל לשרת את ילדי הכפר, החיידר נקרא אז "החיידר החסידי", מנהל החיידר היה ר' יצחק פייביש גינזבורג. אך בשנת תשע"ג פרשו קבוצת הורים מהחיידר והקימו אותו מחדש עם הנהלה מרועננת יותר ועם צוות מורים חדשים, בהנהלה כיהנו ר' אריה קירשנזפט ר' שלמה רייניץ, ור' נתניאל זיס.
בשנת תשע"ה הוחלף הצוות מחדש וההנהלה שונתה, בהנהלה כיהנו במהלך השנים ר' חיים ועקנין, ר' מנחם מענדל אקסלרוד, וכנמנכ"ל כיהן ר' יצחק זאב ברנדלר, החיידר נקרא בית חינוך ליובאוויטש (או חיידר ליובאוויטש).
חיידר ליובאוויטש נדד במהלך השנים למספר מקומות ברחבי הכפר, החיידר התחיל בעזרת הנשים של בית כנסת המרכזי כפר חב"ד, ולאחר מכן עבר לבית הכנסת ישראל אריה לייב, ולאחר מכן לבית ספר למלאכה, עד שבמאמצים רבים מצד ההורים הועתק החיידר באופן סופי למקום קטן בסמוך לאור שמחה כפר חב"ד.
המקום היה קטן וצר מלהכיל את כמות התלמידים. מקור הבעיה היתה שלחיידר לא ניתן תקציב מהמדינה או מועד כפר חב"ד.
במשך הזמן היו נסיונות שונים לקבל סמל מוסד והיכר בחיידר על ידי משרד החינוך בכדי לקבל תקציב. החיידר שקע בחובות גדולים וועד ההורים של החיידר החליט לפרוש ממנו ולהקים חיידר חדש, שיקבל סמל מוסד והכרה ממשרד החינוך, ויקבל תקציבים מועד כפר חב"ד ומהמועצה.
לאחר שבשנת תש"פ החליטו ועד ההורים להקים את מוסדות אור ליובאוויטש הם החלו בפעילות תמריצית אצל כל בעלי ההשפעה לדאוג שהחיידר יוכל לקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.
הרב מנחם מענדל בליניצקי והרב אברהם מיידנצ'יק פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט, הראו לו את התנאים שבהם נמצאים הילדים והודיעו לו על כוונתם לפתוח מוסד חדש. שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. וכן חברי הועד מקומי כפר חב"ד ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' חיים רייכמן פעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף חודש סיון תש"פ קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה וועד מקומי כפר חב"ד.
בי"א תמוז תש"פ הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770[1], את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.
בי"ג - י"ז תמוז תש"פ עשו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי[2] שבהלכו גויס בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 (שלוש מליון) שקל.
לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה בבית הכנסת ישראל אריה לייב (תפילה למשה) בכפר חב"ד, בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך לתלמוד תורה הוותיק ולאור שמחה. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין בית רבקה צעירות לבין משרדי צעירי אגודת חב"ד ופעילי חב"ד.
בכ' מנחם אב, תש"פ התקיים מעמד הנחת אבן הפינה[3] לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' בנימין ליפשיץ, יו"ר מטה משיח ר' שמואל הנדל, יו"ר יד לילד המיוחד ומנהל הפרוייקטים של אגו"ח ר' מנחם מענדל בליניצקי, השליח ומנהל בית חב"ד נמל התעופה לוד ר' נחמן מיידנצ'יק, הורים ומייסדי החיידר.
בי' באלול תש"פ נשלמו הקמת המבנים של החיידר, ובי"א באלול נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש[4].
עקרונות המוסדעריכה
- גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
- גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניך.
עוד עקרון חשוב הוא שותפות פעילה בין הצוות החינוכי, וההורים וצמצום חופשים (ככל הניתן) והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.
מבנה החיידרעריכה
צוות החיידרעריכה
- הנהלה
- מנכ"ל - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
- משפיע - הרב זושא פויזנר
- הרב מנחם מענדל בליניצקי
- הרב מאיר בסטומסקי
- הרב אהרן הלפרין
- הרב מנחם מענדל טהאלר
- הרב יעקב קעניג
- מורים
- ועד ההורים
- הרב שמואל הנדל
- הרב נחום סטולין
- הרב יהושע קעניג
- הרב טל בנגין