משתמש:חי גאולה בפעול/שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשון יש 29 ימים ובכסלו 30 ימים, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג גכה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 50 שבתות.
בערך 6.25% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת גכה. לאחרונה הייתה שנת גכה בה'תשס"ב ובה'תשס"ו ובשנת ה'תשס"ט. שנת גכה הבאה צפויה בשנת ה'תשפ"ו.
לאחר שנה מסוג שנת החא, תמיד תבוא שנת גכה.
לוח שנהעריכה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | מיוחד בחסידות חב"ד | צום או יום מיוחד אחר |
מועדיםעריכה
- בשנה מסוג גכה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
- צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
- שבועות חל ביום שישי.
ימי חב"דעריכה
קריאה בתורה והפטרותעריכה
בשנת גכה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג גכה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה