משה שרת
משה שרת (שרטוק) (ט"ו בתשרי תרנ"ה - ז' בתמוז תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, ושר החוץ הראשון שלה.
תולדות חייםעריכה
נולד בחג הסוכות, ט"ו בתשרי תרנ"ה בשם משה צ'רטוק בחרסון ליעקב ופניה (למשפחת לב). בשנת תרס"ו עלה עם משפחתו לארץ.
לאחר סיום לימודיו עבר ללמוד באוניברסיטה באיסטנבול שבטורקיה, עד חזרתו לארץ עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בהמשך התגייס לצבא האימפריה העות'מאנית וחזר לאיסטנבול. בהמשך הוצב בסוריה, עד סוף המלחמה. אז חזר לארץ, ושימש בתפקידים מנהלתיים.
כעבור תקופה עבר להתגורר בלונדון על מנת ללמוד כלכלה, שם גם נשא את רעייתו ציפורה. באותו זמן החל לפרסם מאמרים בבטאון מפלגת 'אחדות העבודה' בה היה חבר, ובהמשך חזר לארץ כדי לכתוב ביומון "דבר". עם חבירת "אחדות העבודה" למפלגת מפא"י, החל בפעילות פוליטית.
פעילות ציבוריתעריכה
בשנת תרצ"א התמנה למזכיר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית כסגנו של חיים ארלוזורוב, ובעקבות המינוי עבר להתגורר עם משפחתו בירושלים. בתקופה זו שינה את שם משפחתו "צ'רתוק", ל"שרטוק", ובהמשך ל"שרת". לאחר שארלוזרוב נרצח, נבחר שרת להחליף אותו בתפקיד ראש המחלקה המדינית, וכיהן בתפקיד עד להקמת מדינת ישראל.
במהלך תקופה זו החזיק בכח ציבורי רב, ואדמו"ר הריי"צ אף ביקש להשתמש בכח זה על מנת שיפעל לשחרורו של הרב מרדכי דובין[1].
עם הקמת המדינה מונה לשר החוץ הראשון שלהּ, ונבחר לכנסת הראשונה מטעם סיעת מפא"י.
לאחר פרישתו של דוד בן גוריון מראשות הממשלה, בחודש שבט תשי"ד, התמנה שרת לראש הממשלה השני של מדינת ישראל, ובמקביל המשיך לשמש כשר החוץ. היה זה למרות שבן גוריון עצמו העדיף שלתפקיד ראש הממשלה יתמנה לוי אשכול.
בתקופת כהונתו הקצרה ניסה שרת לחתור להסדר שלום עם מצרים. לקראת סוף כהונתו, עקב משבר בממשלה, הקים ממשלה חדשה, אך גם היא לא החזיקה מעמד.
לאחר תום כהונתו בת הפחות משנתיים, בחשוון תשט"ז, פינה את מקומו חזרה לקודמו, בן גוריון. תחילה המשיך לכהן כשר חוץ, אך עקב חילוקי דעות קשים החליט בן גוריון להורות לו להתפטר, והוא עזב את משרד החוץ בתמוז תשט"ז, ולאחר פרישתו יצא למסע מדיני ברחבי יבשת אסיה.
בשנת תשכ"א התמנה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. תפקיד בו שימש עד לפטירתו, בז' בתמוז תשכ"ה.
קשריו עם הרבי וחב"דעריכה
היחידות אצל הרבי בשנת תשכ"בעריכה
בתחילת אדר ב' תשכ"ב נכנס שרת ליחידות אצל הרבי, במסגרת תפקידו כיו"ר הסוכנות היהודית. הוא נכנס יחד עם קונסול ישראל בניו יורק מר דוד ריבלין[2].
ריבלין סיפר שבמהלך היחידות עלו מספר נושאים, ביניהם עניין היישוב כפר חב"ד. וכן סיפר ששרת יצא מהיחידות בהתרשמות עמוקה. ריבלין סיפר עוד שבמהלך היחידות עלה נושא משפט אייכמן, שהתנהל אז בישראל. שרת סיפר על המשפט בהתרגשות, ואמר שהמשפט מעלה מחדש את כל פרשיית השואה. הרבי שאל אותו בתגובה מדוע עושים מהמשפט "הילולות" שהרי במידה וזה כדי לעורר את נושא השואה, יש לעשות זאת בצורה הולמת[3]. הרבי הוסיף וסיפר שלאחר השואה ביקשו רבנים מאדמו"ר הריי"צ שיצטרף אליהם בקריאת גינוי נגד אנשים מסוימים שהתבטאו בצורה מקוממת כלפי הקדוש ברוך הוא בעקבות השואה. הרבי הריי"צ לא הסכים והסביר שיש מקום, במיוחד ליהודי מאמין, לשאול 'למה עשה ה' ככה'[3][4].
כשיצאו שאל אותם מזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר על חוויתם, שרת אמר שהייתה שיחה לבבית והרבי הוא בקיא בחדרי חדרים, ושהוא מקווה שזוהי פגישה ראשונה ולא אחרונה[5]. בהמשך שוחח הרב גרונר עם הרבי, הרבי שאל האם שרת היה מתוח בצאתו מהיחידות, והרב גרונר אמר שלא היה נראה כך אלא אדרבא. הרבי הגיב בשאלה האם הוא סיפר מה הרבי 'עשה' ממנו, הרב גרונר אמר שהקונסול ריבלין אמר לו משהו, אך הוא לא הספיק להבינו. הרבי הוסיף ושאל האם הבחורים עשו 'עניין' מביקורו של ראש הממשלה לשעבר, ובתגובה סיפר הרב גרונר ששרת רצה להיכנס לבית המדרש, אך ויתר על כך מחשש לביטול תורה, הרבי נהנה מדבריו אלו של שרת. לשאלת הרבי סיפר גם הרב גרונר ששרת הביא עמו כיפה בכיסו ליחידות, ועד שהניחה על ראשו חבש כובע. הרבי נהנה גם מכך[2].
באותה שנה שלח הרב חנוך גליצנשטיין לשרת מכתב מהרבי בעניין בריאת העולם. שרת הודה לו במכתב חוזר, בו סיפר גם על היחידות המדוברת, ואמר שהוא מצא עניין בלימוד השקפותיו של הרבי[6].
בח' באדר ב' כתב הרבי לזלמן שז"ר אגרת, בה הוא מזכיר את עניין ביקורו של שרת, ומבקש גם משז"ר לפעול בעניין כל שהוא שביקש משרת[7].
בעקבות אותה יחידות, ביקר שרת בכפר חב"ד, ומסר לתושבים דרישת שלום מהרבי. בעקבות אותו ביקור כתב לו הרבי בי' בתמוז שהוא שמח לשמוע על הביקור, ועל כך ששרת שוחח עם הרב בנימין גורודצקי. הרבי הוסיף ואמר שזה מתחבר עם הרשמים שנותרו לו מהיחידות. במכתב הרבי מעודד את שרת להמשיך בפעולותיו, באמצעות סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ[8].
היחידות בשנת תשכ"געריכה
בערב שבת , בעת שהרבי קיבל ליחידות בשעות הצהריים למשך שלוש וחצי שעות, ח' סיון תשכ"ג נכנס ליחידות אצל הרבי[9] שנמשכה לערך כ-15 דקות[10].
ייתכן שבאותה יחידות אירע מה שסיפר המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששרת הגיע כנציג הממשלה, כדי להציג בפני הרבי שאלה מסוימת, והרבי הציע את תשובתו. בנוסף לכך נתן לו הרבי עצות כיצד לפתור סכסוך בין שנים משרי הממשלה, שרת התפעל מכך, מכיוון שכלל לא התכוון לשאול את הרבי על כך, ועל סכסוך זה ידעו רק הוא ושני השרים[11].
שרת מתערב למען פעילות חב"דעריכה
הרב טוביה בלוי סיפר, שבתקופת עבודתו בצא"ח, בתמוז תשי"ח, הגיעה הוראה מהרבי לארגן פעילות בכינוס נוער עולמי שמתקיים בירושלים. הרב בלוי ופעילים נוספים הלכו למקום, אך השומר לא הסכים להכניס אותם למקום ללא אישור. הם נעמדו בפתח ושוחחו עם היוצאים והנכנסים. כשהגיע משה שרת למקום, תהה למה לא מכניסים את הפעילים, ודרש שיכניסו אותם. בהמשך, סיפר הרב בלוי, הגיע מכתב מהרבי, בו כתב הרבי שכיצד זה שלא דואגים לכבודה של חב"ד, שחסידים לא יכולים להיכנס[12]...
ביומנו [13] בו מספר שרת על ביקורו בהודו בשנת 1956, כותב שרת כי סיפר לדיפלומטים אותם פגש שם, על הטבח בביה"ס למלאכה בכפר חב"ד: "סיפרתי על רצח ילדים בשעת תפילתם בכפר החב"די. הסברתי כי דווקא סמוך לרצועה יישובנו צפוף ואיך הפכו חייו לגיהינום עקב ההתנפלויות הבלתי-פוסקות [=של הפדאיון] ואיך הוכרחנו להעמיד את אנשינו במבחנים עליונים של חוסן אופי"...
התבטאויות על הרביעריכה
- "בדורנו מעטים האנשים החובקים באישיותם זרועות עולם. והרבי מליובאוויטש הוא אחד המעטים האלה"[6].
קישורים חיצונייםעריכה
- ראש הממשלה בכפר חב"ד ● בימים ההם
- בניו של משה שרת העניקו עותק מהספר החדש לספרייה
- החסיד והמאסר: האב והבן ממשפחת שרת - בעבר ובהווה
| הקודם: דוד בן גוריון |
ראש ממשלת ישראל תשי"ד - תשט"ו |
הבא: דוד בן גוריון |
| ראשי ממשלות ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ד אגרת ה'שלה.
- ↑ 2.0 2.1 על פי יומנו של הרב יהודה לייב גרונר, שפורסם בגליון כי קרוב מס' 57. פרטים מלאים בספר "המזכיר" עמ' 213 ואילך.
- ↑ 3.0 3.1 מנחם כהן, הפרק על משה שרת במוסף הרבי וראשי הממשלה, צורף לשבועון כפר חב"ד גיליון מס' 1601, חג הפסח תשע"ה
- ↑ אבא, למה?
- ↑ על פי זה נראה שהיחידות הנוספת, המתוארת להלן, לא התקיימה, ומדובר בבלבול
- ↑ 6.0 6.1 הרב מרדכי מנשה לאופר, רועה נאמן לדורו גליון בית חיינו מס' 103.
- ↑ המכתב לשז"ר באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ לקריאת המכתב באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- ↑ על פי יומן המשב"ק ר' מאיר הארליג
- ↑ עפ"י מכתב התמים שמריה רויטבלאט מאותה תקופה - מכתבים מבית חיינו תשכ"ג ע' 117
- ↑ הופיע באחד מספריו של מנחם זיגלבוים. הרבי יודע
- ↑ הרב טוביה בלוי, "לקט ופרט" חלק שלישי, קפ"ז שביבים אות י"ח
- ↑ משוט באסיה, דלהי, הודו [ב], 12.11.1956.