משה הורנשטיין
הרב משה הכהן הורנשטיין (תרכ"ט - כ"ח באדר תש"א) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש.
תולדות חייםעריכה
נולד לנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בויאן ולאמו מרת אסתר הינדה לבית משפחת אורטינבערג. אמו הייתה מצאצאי אדמו"ר הזקן[1].
ביום ח' בתמוז שנת תרנ"א נערכו קישורי התנאים וביום י' באלול שנת תרנ"ב נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש. את חתונתו מתאר באריכות אדמו"ר הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של החתונה, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעש"ט שאמר בגן עדן לאדמו"ר הרש"ב).
תחילה התגורר הזוג ברוסיה בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה משפחתו. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:
שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות
הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל משפחתו באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה:
בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל
לאחר זמן מה עבר להתגורר באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עבר לוורשה, פולין, בשנת תרפ"ט נערכה בוורשה חתונת הרבי והרבנית חי' מושקא ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עבר לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שאדמו"ר הריי"צ קבע בה את מקום מושבו.
משפחתו הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים.
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק. (ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל - חתנו של אדמו"ר הריי"צ - את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
נטמן בבית העלמין באטווצק שבפולין.
משפחתועריכה
- בנו ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת גיטין וחולין ועוד), היה מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת תש"ג. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
- בנו ר' מנחם מענדל הורנשטיין - נשא את הרבנית שיינא, בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ.
- בתו שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובינשטיין, ובפעם השניה) עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
- ילדיהם:
- יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' מנחם מענדל הורנשטיין והרבנית שיינא, הוא נרצח בשואה.
- בתו גב' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו והתגוררו בירושלים.
- ילדיהם:
- בתו לאה הורנשטיין - נפטרה בצעירותה.
- דודו הרב יואל הורנשטיין, גביר וחסיד שהיה גם מחותן עם משפחת בית הרב.
- בן דודו הרב שלמה הורנשטיין, שנשא את נכדת רבי יוסף יצחק מאוורוטש סבו של הרבי הריי"צ, והיה בקשר קרוב ומיוחד עם הרבי נשיא דורנו שאף נסע להלווייתו במנהטן.
- בן דודו הרב יעקב הורנשטיין, מחשובי החסידים בקייב ובמוסקבה.
קישורים חיצונייםעריכה
- הרב אליהו שוויכה, תולדות הרב מענדל הורנשטיין תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51–74)
הערות שוליים
- ↑ מרת אסתר הייתה בתה של הרבנית חיה פעריל ספרד שהייתה בת הרב יעקב יוסף ספרד שהיה בן הרבנית אדל זסלבסקי שהייתה בת הרה"ק ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג שהיה בן הרבנית פריידא בתו של אדמו"ר הזקן