חב"דפדיה:פתגם חסידי/ארכיון 3

פתגם חסידי
ארכיון 1 ארכיון 2 ארכיון 3 ארכיון 4 ארכיון 5 ארכיון 6 ארכיון 7 ארכיון 8 ארכיון 9 ארכיון 10
כל תבניות "פתגם חסידי"
201

בדרכי החסידות אין חילוקי דרגות, הן דבר השווה לכל נפש, ואפילו מי שמוחו אינו מוכשר כל כך להבין ענין עמוק בחסידות, הרי לדרכי החסידות כולנו מוכשרים. כמו כן, דרכי החסידות הן דבר שבא על פי הרגילות.

ליקוטי דיבורים, ליקוט ח' אות י"ח
עריכה - תבנית - שיחה
202

בוילנא (=אצל הליטאים) לומדים איך צריכים ללמוד, זאת אומרת, איך יהודי צריך ללמוד תורה, ובמזריטש מלמדים איך התורה מלמדת את האדם, זאת אומרת, איך התורה מלמדת את היהודי שהוא בעצמו יהיה לתורה.

ליקוטי דיבורים, ליקוט י"ד אות כ"ט.
עריכה - תבנית - שיחה
203

אין לך גילוי שלא קדם לו העלם, וכגודל ההעלם - כן גודל הגילוי

אדמו"ר הזקן, לקוטי תורה שיר השירים ב, א
עריכה - תבנית - שיחה
204

צדיק עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור. חסיד אומר מילה, והעולם אומר: סטירה חולפת, אך אמירה נשארת

אדמו"ר הרש"ב, ספר השיחות תש"ד עמוד 15
עריכה - תבנית - שיחה
205

חסיד – בכל יום ויום מתחדשים אצלו ענינים בעבודתו

הרבי, אגרות קודש חלק ג' עמוד תקמה
עריכה - תבנית - שיחה
206

ככל שהדבר הוא יותר שאפתני ויותר בעל ערך, כך המאמץ וההקרבה חייבים להיות גדולים יותר, והם בעצמם קנה מידה לבחון כמה הדבר חשוב

הרבי, אגרת קודש משנת תשל"ב, תרגום מאנגלית
עריכה - תבנית - שיחה
207

במענה למכתבו איך מסתדרות מידות החסד והרחמים של הקב"ה עם אסונות טבע עולמיים . . האמת היא שכל הסתכלות על איזה נושא שיהיה בצורת קצרת-רואי שמכסה רק חלק קטן של זמן, מוכרחה להיות שגויה, ומה שיכול להיראות כדבר שלילי יקבל מראה אחר לגמרי אם יודעים את האמת המלאה של הנושא לפני זה ואחרי זה. וכן הוא לגבי כל הסתגלות של בן אדם על מאורע עולמי, הוא מוציא את המאורע שנבחן בהסתכלות זו מתוך המסגרת הנצית - שרשרת של מאורעות שהתרחשו לפני כן ושיתרחשו לאחר מכן

הרבי, אגרת משושן פורים תשי"ב, תרגום מאנגלית (כפר חב"ד 1877 עמוד 11)
עריכה - תבנית - שיחה
208

לאיש ציבור אין חיים פרטיים

עריכה - תבנית - שיחה
209
אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך יו"ד עמוד ס"א.
עריכה - תבנית - שיחה
210

צריכים ללמוד כיצד לספר סיפור חסידי. יש לספר דבר דבר על אופנו. אין לייפות את הסיפור בביאורים והסברים משל הסיפור

ליקוטי דיבורים כרך ג' עמוד 850.
עריכה - תבנית - שיחה
211
ליקוטי דיבורים כרך א עמוד 457.
עריכה - תבנית - שיחה
212

מי שאין בו טמטום הלב, הרי בעמדו בד' אמות של צדיק, הוא מתמלא בושה, וכשהוא שומע אימרת התעוררות - הוא בוכה בהתעוררות פנימית.

ליקוטי דיבורים ליקוט כ' סעיף מ"ב.
עריכה - תבנית - שיחה
213

כשמתעמקים בהעמקת הדעת בהשגה של השכלה בענין של חסידות - חשים באויר גן עדן.

ליקוטי דיבורים ליקוט י"ז סעיף י"ט.
עריכה - תבנית - שיחה
214

עצת חז"ל היא: "עשה לך רב וקנה לך חבר". שני הדברים, רב וחבר, ישנה שייכות ביניהם - אם אין רב, החבר אינו חבר; אם אין חבר, אין רב

אדמו"ר המהר"ש, ספר השיחות תרצ"ז ע' 180
עריכה - תבנית - שיחה
215

על ידי לימוד תורת החסידות והליכה בדרכי החסידות, "כֹחות הטבעיים (של העוסק בחסידות) נעשים כחות אלוקיים".

עריכה - תבנית - שיחה
216

אותה החזרה בתשובה שיכולה לבוא על ידי פוגרום או על ידי מלך ושר קשה כהמן חס ושלום, מסוגלים להביא גם התוועדות חסידית או זכרונות מבית חסידי, בטוב ובלי יסורים חס ושלום

לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 162
עריכה - תבנית - שיחה
217

בעבר, פחות למדו חסידות ופחות ידעו - הכרתי זקני החסידים שידעו רק מאמרים ספורים - אך מה שלמדו, "חיו" בזה. היום, לומדים יותר ויודעים יותר, אך חסרה עבודת התפילה, חסר ההרגש הפנימי. ידיעה וחיות הם שני ענינים נפרדים

אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ו ע' 29
עריכה - תבנית - שיחה
218

כל ביקורת והוכחה יהיה נעימה לך, וכל שבח והודיה תהיה מאוסה עליך, כי הראשון יביא תועלת בחריצות והשתדלות, והאחרון מביא שגיאות ועצלות

דברי אדמו"ר הרש"ב לבנו אדמו"ר הריי"צ בכניסתו לעבודת הכלל תחתיו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' תסח
עריכה - תבנית - שיחה
219

על כל דבר צריכים להביט כפי שהוא לאחר המעשה, איך שהוא יהיה מחר בבוקר

עריכה - תבנית - שיחה
220

בעניין הנוגע לאמת, אין מקום לשום פשרות והתאמות, שכן אפילו %99 מהאמת אינם כל האמת, ולכן אינם אמת כלל. מיותר לומר ש-%99 עדיפים על %98. אבל אל לו לאדם להשלות עצמו באמונה שזוהי כל האמת. למעשה, הרמב"ם פוסק שאם יהודי מקבל על עצמו את כל התורה מלבד אות אחת, הוא נחשב כמי שמכחיש את התורה כולה, משום שאמת ופשרה סותרות זו את זו

ממכתב הרבי ד' אדר שני תשל"ח (תרגום מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
221

אם השומעים לא מבינים חסידות 'כנתינתה מסיני', צריך לומר להם דברים שיבינו, אך לדעת שאין זו חסידות

עריכה - תבנית - שיחה
222

אנו חיילים בקו החזית. חייל בקו החזית לא צריך מעדנים ותענוגות. כשיוצאים מקו החזית - אז מתחילים לצרוך תענוגות...

עריכה - תבנית - שיחה
223

המעשה הוא העיקר. נניח שרופא רושם תרופה לחולה, ולחולה יש את מיטב הכוונות ליטול את התרופה; יתירה מזו, הוא אפילו מטריח את עצמו להזמין אותה מהרוקח, מציב אותה מולו, ומביט עליה במשך זמן באהבה וממשיך להצהיר במשך כל היום שהוא מאמין ביעילותה של התרופה, ואולם, כל עוד הוא לא ייטול בפועל את התרופה כפי שרשם הרופא, כל הכוונות וההצהרות הטובות לא יביאו כל תועלת. לעומת זאת, גם אם אותו חולה יצהיר שהוא לא מאמין ביעילותה של התרופה אך אף על פי כן הוא נוטל אותה כפי שרשם הרופא - היא כן תועיל.

ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11
עריכה - תבנית - שיחה
224

כל מי שיש לו אפילו ידע שטחי בהיסטוריה של עמנו, יודע שכל אותן תנועות שסוטות מהנתיב של קיום המצוות בפועל אינן שורדות לאורך זמן, לא יותר מאשר כמה עשורים, או מקסימום כמה מאות שנים.

ממכתב ה' כסלו תשכ"ה (מתורגם), כפר חב"ד 1873 עמוד 11
עריכה - תבנית - שיחה
225

אני יכול להבטיח לך שעבודת השליחות של חסידי חב"ד שנעשית מתוך גישה נכונה של כנות ואהבה אמיתית, ובד בבד על ידי הוראת דוגמא חיה - הוכחה כמוצלחת מאוד.

ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9
עריכה - תבנית - שיחה
226

אנשים אינם חיים בתוך וואקום. מוכרח להיות שלאדם אחד תהיה השפעה על אחרים בסביבה.

ממכתב כ"ד תשרי תשל"ח (מתורגם), כפר חב"ד 1884 עמוד 9
עריכה - תבנית - שיחה
227

המאמץ בדרך הטבע הוא רק 'ארנק'. ברור שזוהי שטות לבזבז את כל המאמצים בניסיון להכין ארנק ענק, בעוד ששוכחים לעשות את הדברים שהם בעצם מקור הברכה שצריכה למלא את הארנק, שהרי איזו תועלת יש בארנק אם אין מה לשים בתוכו?!...

ממכתב ראש חודש אדר שני תשכ"ז (מתורגם), כפר חב"ד 1878 עמוד 13
עריכה - תבנית - שיחה
228

מההכרח הגדול שבכל שבוע ושבוע יבקר או על כל פנים ידבר בטלפון עם מספר מסוים של מכירים . . ומהנכון הי' שיעריך רשימה מכל מכיריו, ויציין מן הצד היום שדבר או נפגש עם פלוני, וכשיעיין בזו הרשימה מזמן לזמן, הרי זה עצמו יזכירו להפגש או לדבר עם עוד הנשארים וכו', ותועלת שבדבר מי ישורנו...

עריכה - תבנית - שיחה
229

רואים במוחש שכל דבר הנעשה בחיוניות מגיע לתוצאות ביותר הצלחה וביתר שלימות, ופעולה כזו עושה את הרושם הראוי על אחרים כדי שימשכו לאותה אווירה ורוח, שכן ההשפעה הטובה ביותר היא הדוגמא החיה

מכתב כללי ח"י אלול תשל"ו
עריכה - תבנית - שיחה
230

להתבייש - אין זו הדרך של חסידים

עריכה - תבנית - שיחה
231

הכל חייבים ליתן מס לתורה בגופו, נפשו ומאודו: גופו, לילך בעצמו לשמוע דברי תורה. נפשו, לילך אף אם אינו מבין מה ששומע. ומאודו, גם למשוך אחרים לדברי תורה

שיחת פורים תרפ"ו
עריכה - תבנית - שיחה
232

אין בעולמנו תכלית השלימות . . אלא שככל ענין בחיי האדם צריכים להשתדל בזה, והעיקר שאין לשלול גישה זו בטענה שבשום אופן אין את היכולת להסתגל לכך

עריכה - תבנית - שיחה
233

מסירת נפש יכולה להביא לקפיצה מן הגג, ממעלה למטה, אך אינה מסוגלת להועיל לקפיצה מן הקרקע אל הגג

מכתב בין כסה לעשור תשל"ב, אגרות קודש חלק כ"ז בתחילתו
עריכה - תבנית - שיחה
234

היה נהוג אצל חסידים שאחרי התוועדות היו מכים על השולחן ומכריזים: מכאן מודעה רבה לאורייתא - אור ייתא. עם מה הולכים מכאן? מה לוקחים המשתתפים איתם?

אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ד עמוד 115
עריכה - תבנית - שיחה
235

לא קשה כלל לדבר בלבביות

אגרות קודש חלק כ' עמוד יט
עריכה - תבנית - שיחה
236

ענין היאוש הוא היפך יסודי אמונתנו ותורתנו

אדמו"ר שליט"א, מכתב מתאריך כ"ג טבת תשל"ט
עריכה - תבנית - שיחה
237

אצל נשים יש יותר בגילוי אמונה בהשם ויראת השם

אדמו"ר שליט"א, לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 93
עריכה - תבנית - שיחה
238

עד אחרי ביאת המשיח, אין אדם ללא חסרון, וכשם שלא רוצים לפתוח ולהדגיש את החסרון האישי, כך לא צריך להדגיש ולהגדיל את חסרון הזולת

אדמו"ר שליט"א, מכתב מתורגם מאידיש, אגרות קודש חלק ה' עמוד סא
עריכה - תבנית - שיחה
239

חז"ל הקדמונים רמזו באומרם "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים", שכאשר מדובר בענין של קישוט – יכולה להיות הצדקה לסדרי עדיפויות של קדימה ואיחור בעבודה האישית, אך לא כאשר מדובר בענינים של פיקוח נפש

אדמו"ר שליט"א, ממכתב כ"ו אייר תשל"ג (בתרגום מאנגלית), שבועון כפר חב"ד 1849 עמוד 9
עריכה - תבנית - שיחה
240

לכתבו שהמדובר באיזור של "מתנגדים", הרי גם כבודו כותב תיבה זו במרכאות, ובעצם אין 'מתנגד' אלא שעדיין לא הצליח מישהו שיסביר לו תורת החסידות וענייניה לאמיתתם, שאז בוודאי יתהפך ויסתפח על מחנות אלו

אדמו"ר שליט"א, ממכתב (בתרגום מאנגלית), כפר חב"ד 1887 עמוד 11
עריכה - תבנית - שיחה
241

כשמחליטים שאין ברירה - זוהי תחילת הניצחון

אדמו"ר שליט"א, ממכתב ה' תשרי תשכ"ג. קובץ ועד הנחות וילך תשפ"ב
עריכה - תבנית - שיחה
242

"לשמחה מה זו עושה" (קהלת ב, ב), אפילו כשזוהי שמחה של 'מה זו', שאין בה ולא מאומה, בכל זאת הרי היא 'עושה' ופועלת

בעל שם טוב השלם, פאר מקדושים, שמ
עריכה - תבנית - שיחה
243

ההשגחה העליונה מזמנת תקופות מיוחדות אשר לפעמים משנים טבע האדם ומפתחים כישרונותיו להעמידו על גובה מיוחד ... התקופה היותר חזקה בפעולתה על נפשו והתפתחות כישרונותיו היא התקופה העשירה בעינויים וייסורים בעד עבודת תעמולה בשקידה ובמרץ בשביל דעה מן הדעות . . והם ימי האור בחיי האדם

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, י"ז אדר תרצ"ד
עריכה - תבנית - שיחה
244

אחת הבעיות הכאובות ביותר של זמננו . . השכנוע העצמי שכאשר נעשים יותר מתקדמים ויותר מלומדים לא זקוקים למחסומים ולהגבלות

הרבי, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד ס' (מתורגם מאידיש)
עריכה - תבנית - שיחה
245

חדש כגון זה מחוייב מן התורה

עריכה - תבנית - שיחה
246

בדורות קודמים היתה הכפירה היריבה הראשית של הדת, כיום עלינו להתמודד בעיקר מול בערות ו'עם הארצות'

הרבי, שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 11 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
247

לדעתי, הנושא הכי יסודי ביהדות הוא הבנה יסודית מהי יהדות

הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
248

יש לי מקסימום של אמון באחינו בני ישראל

הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
249

טבעו של יהודי הוא להעיר הערה אישית בנוגע לכל דבר שנקרה בדרכו

הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
250

נהוג אצל יהודים שטבעם הוא 'עם הספר', שבדרך כלל הם צמאים לבדוק ספר חדש

הרבי, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10 (אגרת מתורגמת מאנגלית)
עריכה - תבנית - שיחה
251

יאוש ועצבות וכו' – הם נגד השקפת תורתנו – שהיא תורת אמת

עריכה - תבנית - שיחה
252 תבנית:פתגם חסידי/252 עריכה - תבנית - שיחה
253 תבנית:פתגם חסידי/253 עריכה - תבנית - שיחה
254 תבנית:פתגם חסידי/254 עריכה - תבנית - שיחה
255 תבנית:פתגם חסידי/255 עריכה - תבנית - שיחה
256 תבנית:פתגם חסידי/256 עריכה - תבנית - שיחה
257 תבנית:פתגם חסידי/257 עריכה - תבנית - שיחה
258 תבנית:פתגם חסידי/258 עריכה - תבנית - שיחה
259 תבנית:פתגם חסידי/259 עריכה - תבנית - שיחה
260 תבנית:פתגם חסידי/260 עריכה - תבנית - שיחה
261 תבנית:פתגם חסידי/261 עריכה - תבנית - שיחה
262 תבנית:פתגם חסידי/262 עריכה - תבנית - שיחה
263 תבנית:פתגם חסידי/263 עריכה - תבנית - שיחה
264 תבנית:פתגם חסידי/264 עריכה - תבנית - שיחה
265 תבנית:פתגם חסידי/265 עריכה - תבנית - שיחה
266 תבנית:פתגם חסידי/266 עריכה - תבנית - שיחה
267 תבנית:פתגם חסידי/267 עריכה - תבנית - שיחה
268 תבנית:פתגם חסידי/268 עריכה - תבנית - שיחה
269 תבנית:פתגם חסידי/269 עריכה - תבנית - שיחה
270 תבנית:פתגם חסידי/270 עריכה - תבנית - שיחה
271 תבנית:פתגם חסידי/271 עריכה - תבנית - שיחה
272 תבנית:פתגם חסידי/272 עריכה - תבנית - שיחה
273 תבנית:פתגם חסידי/273 עריכה - תבנית - שיחה
274 תבנית:פתגם חסידי/274 עריכה - תבנית - שיחה
275 תבנית:פתגם חסידי/275 עריכה - תבנית - שיחה
276 תבנית:פתגם חסידי/276 עריכה - תבנית - שיחה
277 תבנית:פתגם חסידי/277 עריכה - תבנית - שיחה
278 תבנית:פתגם חסידי/278 עריכה - תבנית - שיחה
279 תבנית:פתגם חסידי/279 עריכה - תבנית - שיחה
280 תבנית:פתגם חסידי/280 עריכה - תבנית - שיחה
281 תבנית:פתגם חסידי/281 עריכה - תבנית - שיחה
282 תבנית:פתגם חסידי/282 עריכה - תבנית - שיחה
283 תבנית:פתגם חסידי/283 עריכה - תבנית - שיחה
284 תבנית:פתגם חסידי/284 עריכה - תבנית - שיחה
285 תבנית:פתגם חסידי/285 עריכה - תבנית - שיחה
286 תבנית:פתגם חסידי/286 עריכה - תבנית - שיחה
287 תבנית:פתגם חסידי/287 עריכה - תבנית - שיחה
288 תבנית:פתגם חסידי/288 עריכה - תבנית - שיחה
289 תבנית:פתגם חסידי/289 עריכה - תבנית - שיחה
290 תבנית:פתגם חסידי/290 עריכה - תבנית - שיחה
291 תבנית:פתגם חסידי/291 עריכה - תבנית - שיחה
292 תבנית:פתגם חסידי/292 עריכה - תבנית - שיחה
293 תבנית:פתגם חסידי/293 עריכה - תבנית - שיחה
294 תבנית:פתגם חסידי/294 עריכה - תבנית - שיחה
295 תבנית:פתגם חסידי/295 עריכה - תבנית - שיחה
296 תבנית:פתגם חסידי/296 עריכה - תבנית - שיחה
297 תבנית:פתגם חסידי/297 עריכה - תבנית - שיחה
298 תבנית:פתגם חסידי/298 עריכה - תבנית - שיחה
299 תבנית:פתגם חסידי/299 עריכה - תבנית - שיחה
300 תבנית:פתגם חסידי/300 עריכה - תבנית - שיחה