הנחה
"הנחה" היא כתיבת שיחה או מאמר שאמר הרבי על ידי הזיכרון.
רקעעריכה
בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך בשבת, מכיון שאי אפשר להקליט, הייתה קבוצת חסידים שלקחה על עצמה את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של הרבי בראש ולשבת לכתבה במוצאי שבת. קבוצה זו הייתה נקראת ועד הנחות התמימים. במשך השנים, כשהרבי החל להגיה את השיחות לשבועון כפר חב"ד קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות, והוא נקרא ועד הנחות בלה"ק.
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של הרבי הועלו על הכתב על ידי "מניחים" שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים הגיה הרבי את הדברים לאחר מכן. אף "הגהה" זו פנים רבות לה: יש והיה מציין מספר הערות ותיקונים ומורה "להוציאו בסדרת בלתי מוגה", כלומר, עדיין לא נשלמה ההגהה כרצונו הקדוש. ופעמים היה מגיה ושונה ואף משלש, ומאשר להדפיס את השיחה "מוגה".
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.
אולם, עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב. כך ישנו מכל שנות חסידות חב"ד "ספר המאמרים", המכיל את המאמרי דא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה. החסידים היו צריכים להתרגל כעת לשמיעת "הדרנים" עמוקים, "דיוקים" בסיפורי רבותינו נשיאנו המתבהרים בהתאם לדברי הגאון מרוגצ'וב במקום פלוני, ומכוונים לעומק ביאור החסידות בעניין זה, ועוד.
הקושי התבטא אם כן בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב - צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה"חוזרים" במוצאי-החג.
בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שה"הנחות" הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת-שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום "פנימי" לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
עם הזמן נוצר דור של "חוזרים" ו"מניחים" שגדל והתלמד על סגנונו המיוחד של הרבי, ובד בבד קיבל הוראות על האופן הנכון לכתיבת השיחות בהתאם לרצונו הקדוש. רמתן של ההנחות הבלתי-מוגהות השתפרה, והתאפשר להדפיס את השיחות בצורה המקובלת, ולהסתפק בהסתייגות בתחתית כל עמוד "בלתי מוגה".
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
מניחים בדור השביעיעריכה
- הרב יואל כהן.
- הרב דוד פלדמן.
- הרב סימון ג'ייקובסון.
- הרב ישראל שמעון קלמנסון.
- הרב צבי גרינבלט
- הרב שלום בער לוין
- הרב דוד אולידורט
קישורים חיצונייםעריכה
- פרוייקט 'הנחות' בישיבות חב"ד
(אנגלית)