דבר מלכות אחרי קדושים

"	וכמו"כ בנוגע לכל אחד ואחד מישראל, שלאמיתו של דבר, מקומו האמיתי (דער ריכטיקער אָרט) הוא דוקא בקדש הקדשים! ושם – ואדרבה, דוקא בקדש הקדשים – ישנם כל הענינים הגשמיים, אכילה ושתיה וכו' (אלא שענין זה נתגלה בזמן ההוא). ולכן כשמאחלים זה לזה שנזכה תיכף ומיד לגאולה השלימה – לא מסתפקים באיחול שנהי' תיכף ומיד בבית המקדש, אלא מוסיפים דוקא בקדש-הקדשים, משום שקה"ק הוא מקומו האמיתי, "בכל עת", דכאו"א מישראל!	"
– בלתי מוגה

דבר מלכות אחרי קדושים הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ג אייר תנש"א.

השיחה עוסקת בהבהרת תוכנה של הגאולה, על ידי התבוננות בפירוש שמה "גאולה" הכוללת בתוכה את המילה "גולה" בתוספת האות אלף המורה על אלופו של עולם. ההתבוננות במהותה של הגאולה, מבהירה את הגישה הנכונה והעבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

השיחה נאמרה כהמשך ישיר לשיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן, בה זעק הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!", וכן לשיחות שנאמרו בשבת פרשת שמיני ושבת פרשת תזריע מצורע, בהם עורר הרבי על האחריות האישית להבאת הגאולה ועל כך שהדרך הישרה להבאת הגאולה היא לימוד ענייני גאולה ומשיח.

הרבי מתייחס בשיחה לאנשים מסויימים שחוששים ונבהלים מהדיבורים אודות ביאת המשיח, שכאשר יבוא, מה יהיה על כל העסקים, הקשרים והתוכניות שהם השקיעו בהם רבות.

לעומתם, אנשים אחרים ששומעים שמשיח בא תיכף ומיד, מוכנים להתמסר ולעזוב את כל עסקיהם ותוכניותיהם ולהסתגר בד' אמות של קדושה בלבד כהכנה לביאתו.

אלו כמו אלו טועים בגישתם כלפי הגאולה, וכשתובהר תוכנה של הגאולה, תובן מהי הגישה הנכונה והעבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה.

תוכן השיחה

חלק ראשון. הבהרת המושג גאולה (סעיפים א-ו).

השיחה נפתחת בהסבר שבכדי לדעת כיצד להתכונן לגאולה, יש להבין את מהות הגאולה עצמה, לשם כך יש להתבונן במילה 'גאולה' (ס"א).

השאלה הראשונה שעולה מיד היא איך יתכן שהמלה גאולה כוללת בתוכה את תיבת גולה, לכאורה גאולה היא ההיפך הגמור מגלות (ס"ב).

ועל כך בא המענה, מיוסד על דברי הרמב"ם ש"עולם כמנהגו נוהג", כלומר שכל הענינים החיובים שבגלות ישארו גם הלאה. הגולה לא תתבטל, רק יחדור בה האל"ף המבטאת את גילוי אלופו של עולם, והגולה תיהפך לגאולה (ס"ג).

[כאן כבר טמונה התשובה לכת הראשונה של הטועים, המפחדים מהגאולה, ועל כך בא המענה שאין מה לפחד, הכל נשאר אתנו].

כעת נשאלת שאלה נוספת, והתשובה עליה פנימית ועמוקה יותר:

מדוע שחרור ועליית הגולה, תיקון העולם, הוא ענין כה עיקרי ומרכזי, עד שזהו כל תוכן השם גאולה. הרי לכאורה יהיו אז ענינים הרבה יותר נעלים מאשר תיקון העולם התחתון שהיה מן הראוי להתמקד בהם ולקרוא לגאולה על שמם (ס"ד).

על כך בא המענה, מיוסד על דברי אדמו"ר הזקן שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, הנחת רוח של עצמות ומהות היא דוקא מכך שהעולם התחתון נהיה מואר. וכמרומז בלשון המשנה בפרקי אבות "הסתכל בשלשה דברים", אל לאדם להסתכל רק על עצמו ועל הקב"ה, אלא עליו להסתכל גם על העולם שסביבו, על התחתונים שעליו לעשות מהם דירה לו ית' (ס"ה). וכך גם לעתיד לבוא, הגילוי דלעתיד הוא לא רק ענין שבין הקב"ה לעם ישראל, אלא עיקרו הוא בכדי לפעול בעולם התחתון ולהפוך את הגולה לגאולה, ובכך להשלים את הכוונה של דירה בתחתונים (ס"ו).

[כאן טמונה התשובה לכת השניה, כיצד יש להתייחס לגאולה, וכיצד יש לפעול על מנת לזרז אותה. כדלקמן].

חלק שני. הקשר לזמן (סעיפים ז-י).

בהמשך השיחה מקשר הרבי רעיון זה – שהנקודה המרכזית של הגאולה הוא דוקא לתקן את העולם, דירה בתחתונים – לזמן בו אנו נמצאים. כפי שרואים שענינה של ספירת העומר הוא "יושפע שפע רב בכל העולמות" (ס"ז).

גם בפרשת השבוע מבואר שקדושת הכהונה קשורה דוקא במושגים גשמיים של כבוד תפארת ועושר (ס"ח-ט). וכמרומז גם בשמו של בעל היארצייט די"ג אייר – ר' ישראל אריה לייב שניאורסון – שהשם ישראל מורה על "שרית עם אלקים ואנשים ותוכל", המלחמה והבירור של כחות הטבע ואומות העולם (ס"י).

"	מזכירים עוד הפעם על מה שדובר כבר, וכבר תלו זאת על הקירות – להוסיף בלימוד התורה, כולל ובמיוחד – בעניני משיח וגאולה, הן בתושבע"פ – בספרא, בסיפרי ובמדרשים, במשנה ובגמרא וכו', והן בתושב"כ, ובלשון הרמב"ם "אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראי', שכל הספרים מלאים בדבר זה"	"
– שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א. בלתי מוגה

חלק שלישי. הוראות ומסקנות (סעיפים יא-יד).

בסיום השיחה הרבי מורה את הנבוכים ומיישר הדעות. את החוששים מרגיע שאין מה לפחד מהגאולה, ואת המוכנים לפעולה מדריך כיצד אין להביא משיח וכיצד כן. כנ"ל דוקא על ידי עבודה בעולם, החדרת האל"ף בגולה, קיום המצוות בגשמיות דוקא, הפצת המעיינות במקומות הרחוקים דוקא, ועד להפצת שבע מצוות בני נח בין העמים (סי"א). לאחר מכן מוסיף לדבר על אומות העולם שכבר מתכוננים גם הם לגאולה, כפי שרואים זאת בסיוע לבני ישראל (סי"ב) ואפילו בסיוע של אומות העולם בינם לבין עצמם (סי"ג). מעורר שוב על לימוד עניני גאולה ומשיח, שעל ידי זה יתגלה הקץ שאבד ויתגלה משיח צדקנו (סי"ד).

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (אידיש)  •  תרגום ללשון הקודש  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן
• משיחקאסט פרשת אחרי קדושים, תוכנית משיחקאסט אודות השיחה
• גאולה - דווקא מתוך הגולה דף עזר ללימוד הדבר מלכות פרשת אחרי מות-קדושים