ברוך שניאור זלמן שניאורסון

רבי ברוך שניאור (זלמן) שניאורסון (כ"ד תמוז תרי"ג – כ"ט טבת תרפ"ו) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, תלמיד חכם ובעל שמועה. יומניו מעת שהותו אצל אדמו"ר הרש"ב נדפסו על ידי קה"ת. בנו הוא רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

תולדות חייםעריכה

נולד בכ"ד תמוז תרי"ג בעיירה ליובאויטש, לרבי לוי יצחק שניאורסון, בנו של רבי ברוך שלום (בנו הבכור של אדמו"ר הצמח צדק) ולאמו מרת שימא.

בברית המילה נקרא שניאור זלמן, ולא "ברוך", כיון שסבו ר' ברוך שלום שניאורסון היה עדיין בחיים, והשם "ברוך" נוסף לו לאחר מכן^[1]. הרב שלום דובער לוין משער ששם זה נוסף לו כאשר נשא את אשתו הרבנית זלדה רחל שניאורסון בת החסיד ר' זלמן חייקין, ולפי צוואת רבי יהודה החסיד שלא יהיה שם חתן כשם חמיו, הוסיף את השם ברוך, והשם זלמן נשתקע.

זכה פעמיים להתברך בברכות מיוחדות מפי סבו הרבי הצמח צדק, בערב יום כיפור, בפעם הראשונה בירכו בברכת כוהנים, ובשניה ברכו הרבי בברכת הבנים הנהוגה בערב יום כיפורים.

בשבת שלפני חתונתו, בחודש טבת תרל"א, אמר לכבודו אדמו"ר המהר"ש מאמר חסידות דיבור המתחיל "בתולה נישאת ליום הרביעי". בשבוע שלאחר פרשת מקץ נשא לאשה את מרת זעלדא רחל בת הגביר הרב זלמן חייקין מפודוברנקה.

זכה להיות מה'יושבים' בחצרו של אדמו"ר המהר"ש, וקיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור.

נפטר בכ"ט טבת^[2] תרפ"ו^[3].

רשימת ענינים וסיפוריםעריכה

'רשימת ענינים' ספר המציג את יומניו

ר' ברוך שניאור רשם יומנים בשנים בהם היה בליובאוויטש. בין השנים; תרע"א, תרע"ג, תרע"ה ותרע"ו. יומנים אלו -נדפסו ב"בית משיח" בגליונות בין השנים תשנ"ח - תש"ס בעריכתם של הרב שלום יעקב חזן והרב שמואל קראוס. באלול תשס"א יצאו לאור כספר "רשימת ענינים וסיפורים" (שם הספר על פי לשון הרבי בכתי"ק) על ידי הוצאת קה"ת, בתוספת תמונות ופאקסימיליות בפירסום ראשון, ומפתחות מפורטים בסוף הספר.

היומנים יצאו לאור גם בספר בשם רשימות הרב"ש, בעריכת הרב אהרן לייב רסקין.