בית כנסת של העקידה
בית כנסת של העקידה | |
---|---|
בית כנסת של העקידה אחרי השיפוץ | |
עיר | ליובאוויטש |
מדינה | רוסיה |
תאריך יסוד | תרכ"ו לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק |
תאריך סגירה | תרע"ח, לאחר עזיבת אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש. בשנת תשפ"א נבנה על חורבותיו בית כנסת חדש |
בית כנסת של העקידה הינו בית כנסת על יד אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש, שבו התקיים "מעמד העקידה החב"די".
היסטוריהעריכה
הבית הכנסת הוקם בשנת תרכ"ו, כמה חודשים אחרי פטירת אדמו"ר הצמח צדק, בסמוך לציון, בדומה לבית הכנסת על יד אוהל אדמו"ר הזקן בהאדיטש ואדמו"ר האמצעי בנייז'ין.
הרב רפאל נחמן כהן כתב בספרו ליובאוויטש וחייליה מתקופת לימוד בישיבה בליובאוויטש: "הכניסה לאוהל הייתה דרך בית כנסת שהיה בנוי לידו, בצפונו היה דלת שבה נכנסים לאהל ושם מונח קרש לסימן שעד כאן מותר לכהנים להכנס".
בבית הכנסת היו מקיימים תפילות מידי שבת וחג, וגם שם התקיים "מעמד העקידה" החב"די[1]: כאשר היה הרבי הריי"צ בן 15, לקח אותו אביו הרבי הרש"ב לבית הכנסת הזה, אחרי שטבל בנהר, פתח את ארון הקודש ואמר: "הנני מביא היום את בני לעקידה. בענין העקידה יש עוקד ונעקד. אברהם אבינו ע"ה עקד את יצחק בנו כדי שלא יהיה בו פסול ח"ו. ברצוני שהעקידה תהיה כפי הרצוי. הנני כורת ברית עמך. מהיום הנני מוסר לך את העבודה בעסקנות הכלל בעניינים גשמיים ובעניינים רוחניים".
ביום הכיפורים הרשב"ץ היה מתפלל בבית כנסת העקידה בהוראת הרבי הרש"ב[דרוש מקור].
אחרי שעזב הרבי הרש"ב עם הישיבה, בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ח, הרסו הגויים את האוהל ואת הבית הכנסת.
שחזור בית הכנסתעריכה
בשנת תשפ"א שוחזר הבית הכנסת על ידי השליח הרב גבריאל גורדון, וסיפר שמצא רצפת העץ המפויחת מתחת לשכבת אדמה: "גילינו גם, בתוך ערימות העפר, שאריות של מנורות, מסמרים וצירים מבית הכנסת שבו הייתה פרשת העקידה. ברצפה החדשה הותרנו מספר מקומות שבהם ניתן לראות חלקים מהרצפה של בית הכנסת שהיה במקום ונשרף, הנחנו שם רצפת זכוכית כדי שהבאים למקום יוכלו לראות במו עיניהם את הרצפה העתיקה. אנחנו עובדים בפיתוח בית העלמין ואיתור מצבות בליובאוויטש כבר למעלה מ-5 שנים, כמובן תוך התייעצות עם הרבנים על כל צעד ושעל".
אחר שנה וחצי של עבודה, שוחזר בית הכנסת ההיסטורי, בדרומו של המבנה שבו טמונים הרביים, כפי שהיה בעבר, כאשר הכניסה מבית הכנסת אל הציונים נמצאת בצפון בית הכנסת וחלון גדול מאפשר לכהנים – לראשונה אי פעם – לראות את מקום מנוחתם. הקהל הקדוש יכול גם להתפלל וללמוד במקום ואף הוצבו שם ארון קודש וספרייה.