אהרן יחיאל לייפר
רבי אהרן יחיאל לייפער זצוק"ל נולד בי"ד אייר תער"ב ונלב"ע בר"ח סיון תש"ס האדמו"ר מנדבורנא זצוק"ל מעיה"ק צפת, בנו של רבי דוד מנדבורנא מבאניא בעל האוהב חסד בנו של הרבי ר' ישכר בער (השני) מנדבורנא-סאטמער בנו של הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע.
תולדות חייםעריכה
היה חתנו של הרב הצדיק רבי זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט), שכיהן כרב בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב בית הכנסת "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על הש"ס והרמב"ם. עם פטירת אביו בשנת תש"ד נתמנה לכהן תחתיו כאדמו"ר מנדבורנא. כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.
היה ידוע בקרבתו לחב"ד. בבית הכנסת שלו ידעו תמיד התמימים כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.
כשהוגש לו פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח עוד לפני ג' תמוז חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס[1].
בניועריכה
- רבי חיים אלתר דוד מנדבורנא-חיפה. חתנו של רבי אלחנן הלפרין. למד בישיבת צאנז בנתניה, ומכהן כאדמו"ר מנדבורנא-חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, מפורסם בקדושתו, נודע בקשריו החמים עם חסידות חב"ד, בסיום הרמב"ם שנערך בחיפה בשנת תשע"ח התאמץ להשתתף על אף חולשתו[2].
- רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. מפורסם כפועל ישועות. חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מחסידות קרעטשניף.
- רבי ישכר בער פנחס מנדבורנא-[צפת]. חתנו של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. מפורסם כצדיק וקדוש גדול. מתגורר בבית אביו, ובמקום פועל בית הכנסת אורחים נדבורנא.
- רבי משה מאיר מנדבורנא-באניא. חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי בארצות הברית. הוא מכהן גם כמו"צ וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'. מפורסם בכוח תורתו. משמש כמוהל מומחה הרבה שנים. בית מדרשו בשכונת הבוכרים בירושלים. יש לו גם קהילות בערים בני ברק בית שמש ולונדון, ומוסר כל שבוע שיעור בספר תניא.
- רבי ישראל יעקב צבי [ר' הערשיל] לייפער מבני ברק.
- חתנו רבי ישראל שנייבלג מבאלחוב זצ"ל כ"ח ניסן תשע"א, בית מדרשו בבית שמש, נפטר בכ"ח ניסן תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.