מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)

ר' מנחם נחום שניאורסון (או ר' נחום מנעזין[1]) היה בנו של אדמו"ר האמצעי. נולד בשנת תקנ"ח[2]. היה בעל מזג טוב וזכה לאריכות ימים (80 שנה) וגם לעת זקנתו היה נראה כצעיר.

בזיווג ראשון היה חתן ר' זלמן ריבלין, ובזווג שני היה חתן הה"ק ר' יעקב ישראל מצ'רקס[1].

תולדות חייםעריכה

בצעירותועריכה

ר' מנחם נחום היה קרוב מאוד לאדמו"ר הזקן. בבואו לעונת השידוכים, אמר לו אדמו"ר הזקן, שבאם בבגד המשי העליון במלבושי החתונה, יעשו לו טלאי על בגדו, ילמד עמו אדמו"ר הזקן ויבטיח לו להיות 'אתי עמי במחיצתי', ר' מנחם נחום שאל את אדמו"ר הזקן האם הוא צריך להסכים כלפי חוץ, או לרצות בכך, ענה לו אדמו"ר הזקן צריך לרצות בכך ובאמת, עקב כך ר' נחום לא רצה, וכל ימיו היה מקונן על כך שלא הסכים. לפני החופה אדמו"ר הזקן קרע חלק מעור הצוארון שהיה לבוש בו (כמנהג הגבירים) והבטיח לו עבור זה אריכות ימים.

התחתן בחורף תקע"ב, בהיותו בגיל 13. בחתונה נאמר המאמר "שוש תשיש"[3].

לפני חתונתו, פנה אליו אדמו"ר הזקן ושאלו אם יסכים לקרוע את החלק היפה בפרווה שבדש מעיל המשי והעור בו אמור היה להיכנס לחופה. ר' נחום אמר שאינו מסכים ואינו רוצה בכך, גם כשהציע לו אדמו"ר הזקן ללמוד איתו בעבור כך, אך אדמו"ר הזקן אמר לו כי אם יסכים ייתן לו לזכות להיות 'אתי עמי במחיצתי' בעולם הבא[4]. ר' נחום רצה להסכים, אך עדיין שאל אם עליו לעשות זאת מכיוון שרוצה באמת להחליף את המשי היקר בטלאי, או לעשות זאת ב'קבלת עול' מכיוון שאדמו"ר הזקן מצוה עליו לעשות כך. אדמו"ר הזקן אמר כי עליו לרצות זאת באמת של ה"יחידה", ור' נחום שתק – מכיוון שבאמת לא רצה לתפור תלאי במעיל. ביום החתונה, נכנס ר' נחום להתברך אצל אדמו"ר הזקן לפני החופה, ואז תלש לו אדמו"ר הזקן חלק מהצוארון והבטיח לו בעבור זה אריכות ימים. באחרית ימיו, קבע ר' נחום את מגוריו בהאדיטש – ליד ציון אדמו"ר הזקן – בכדי לכפר על כך שלא רצה בצעירותו לקרוע את הפרווה ולתפור את הטלאי באמת.

הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים[5] והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'[6].

בשעת הבריחה מנפוליון ישב ר' מנחם נחום בעגלה הראשונה, כאשר אדמו"ר הזקן היה בעגלה החמישית, הסדר בנסיעה היה שר' נחום הוביל את השיירה, ובכל צומת עצר ושאל את אדמו"ר הזקן היכן לפנות. אדמו"ר הזקן היה יורד מהעגלה, נשען על מקלו בדביקות משך זמן, ולאחר מכן מורה היכן לפנות. באחד הצמתות שכח ר' מנחם נחום לשאול את אדמו"ר הזקן היכן לפנות, ופנה לדרך מסוימת, כאשר שם לב לכך אמר אדמו"ר הזקן: "טוב הוא כאשר הנכד הולך בדרך זקנו, וההיפך הוא כשהסבא נאלץ ללכת בדרך שהנכד מוביל". ויצו לנסוע הלאה. הטעות בפרשת הדרכים גרמה לעיכוב בדרך ולהסתלקותו של אדמו"ר הזקן בדרך בכפר פיענא. מאורע זה גרם לר' מנחם נחום להיות בצער גדול כל ימי חייו.

ר' מנחם נחום פיקד במסירות על מסע הלוויה של אדמו"ר הזקן מכפר פיענא עד להאדיטש מרחק של כ-300 ק"מ[7].

ישיבתו בהאדיטש ובניעז'יןעריכה

בתחילה גר בליובאוויטש יחד במקום מגוריו של אביו אדמו"ר האמצעי, לאחר מכן עבר לגור בעיר ניעז'ין, וכל שנה היה נוסע כחודשיים לשהות בהאדיטש, לאחר הגיעו לגיל 70 נסע לעיתים תכופות יותר, ובהגיעו לגיל 80 קבע את מקומו שם, הוא היה יושב בבית מדרש הסמוך לציון אדמו"ר הזקן, ומדי פעם היה נמצא בעיירה. מרגלא בפומיה: "אני אצל הסבא כאורח". בעת ישיבתו שם, הגיעו חסידים רבים לשמוע חסידות ממנו, ללמוד ממנו מדות טובות ולשמוע מאמרים קצרים. ברבות הימים סיפר לחסידים, כי סיבת שהותו בהאדיטש הייתה כדי לתקן הסיפור שהיה לו בעת השידוכים שלא רצה לתפור בלאי בבגדו העליון.

מנוחתו כבוד ליד ציון אביו אדמו"ר האמצעי בניעז'ין.

משפחתו[8]עריכה

בזוו"ש היה חתן גיסו ואחותו הרב יעקב ישראל מצרקאס, בניהם:

  • הרב ר' מרדכי דוב שכיהן כאדמו"ר מטומשפאל, נפטר ב' דפסח תר"ס.
  • בנו רבי משה זלמן מטשימישליע. נפטר שושן פורים שנת תרע"ו, בערך.
  • בתו מרת רבקה ראסי' נפטרה כבת כב' שנים, יב' אלול תרז (או תרזל לא ברור) המצבה פוענחה בחודש סיון תשע"ט[9], עד כה לא היה ידוע על הבת הזאת.

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 שם ושארית
  2. "על פי שיחת י"ט כסלו תרצ"ג אות ו-ח משמע שנולד תקמ"ז-תקמ"ח ונסתלק תרל"ו. ועוד נוסחא שנולד אחר הסתלקות הרמ"נ מטשרנוביל ונקרא על שמו (מכ' י"ז טבת צ"ט), זמן מועט לאחר פטירת ר' מנחם נחום מצ'רנוביל ולכן נקרא על שמו", אג"ק אדמו"ר ח"ב אגרת שיא, עמ' רסט.
  3. נוסחאות שונות מהמאמר נדפסו בלקוטי תורה תזריע יט, ד. מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' קפח. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק א, ע' שיז. הובא בשורש מצות התפילה עם הגהות מהצמח צדק - דרך מצותיך ע' 274.
  4. כלומר, שר' נחום יזכה להיות בעולם הבא במקום בו יישב שם אדמו"ר הזקן.
  5. תורת מנחם חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155, תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244, ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה בליקוטי דיבורים חלק א' עמוד 24
  6. אמרה שמקורה במאמר שמואל הנביא לשאול שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת הגמרא כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" (מסכת ברכות דף י"ב עמוד ב')
  7. בית רבי עמ' מו.
  8. שם ושארית עמ' 45.
  9. https://anash.org/remarkable-revelation-in-nyezhin/
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא