שמעון פרידמן

הרב שמעון הכהן פרידמן (י"ב טבת תרצ"ד – כ' ניסן תשע"ב) המכונה ר' "שמעון הצדיק" היה חסיד חב"ד שהתגורר בכפר חב"ד ובשיכון חב"ד בירושלים ונחשב לאחד הדמויות המופלאות בין חסידי חב"ד בדור האחרון.

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ב בטבת תרצ"ד כבן שלישי להוריו מנחם מענדל הכהן ומרת מרגלית רעכיל פרידמן. על פי הוראת הרבי, מעולם לא יצא מארץ הקודש. למד בישיבות "עץ חיים", "תורת אמת" ו"צמח צדק".

הרב פרידמן הוא מצאצאי אדמו"ר הזקן (דור שביעי) דרך אמו - נינת הרבנית מנוחה רחל סלונים.

אשתו מרת שושנה בת ר' ישראל נח דוכמן נפטרה בח"י אלול תשס"ח.

כבר מילדותו דבק בו הכינוי 'שמעון הצדיק' דבר שקיבל לימים גושפנקא מהרבי, היה זה באחת השנים שהרב עזריאל זעליג סלונים נסע לרבי, ביחידות האחרונה לפני חזרתו לארץ הקודש, הציע הרב סלונים לפני הרבי מספר שאלות, אחת מהם הייתה "שמכיוון שיש מן החסידים שמעוניינים לאחר את זמן התפילה בבית כנסת בשיכון חב"ד, ויש הרוצים להשאירה בזמן המוקדם, אזי כיצד עליהם לנהוג?", הרבי ששמע את השאלה, מיד החל לברר "ומהי דעתו של ר' שמעון הצדיק על כך?".

בפעם אחרת קודם ראש השנה העביר הרבי למזכירות, רשימת שמות למשלוח איחולי שנה טובה. בין השמות הבודדים מבני ארץ ישראל שהופיעו באותה הרשימה, רשם הרבי את השם 'שמעון הצדיק', ובסוגריים הוסיף 'פרידמן'.

הרב פרידמן זכה לעסוק רבות בעניניו הקדושים של הרבי כולל במיהו יהודי, בשלימות הארץ ובהפצת בשורת הגאולה. פעל רבות בצדקה ובגמילות חסדים, ועשה לעצמו לנוהג לברך בברכת כהנים את כל הנקרא בדרכו.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק. גם בשנים הבאות אמרו בשיכון חב"ד שכאשר הרב פרידמן אומר יחי אף אחד לא מפריע..

התגורר רוב חייו בירושלים ובשנותיו האחרונות בכפר חב"ד.

נפטר בפתאומיות בערב שביעי של פסח תשע"ב.

לקראת היארצייט השלישי, יצא לאור על ידי משפחתו הספר שמעון הצדיק הסוקר את תולדות חייו^[1].