אוהל אדמו"ר הזקן
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אוהל אדמו"ר הזקן הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר האדיטש שבאוקראינה.
ההסתלקות והקבורה
| ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו |
במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[1] לאחר הבדלה[2], בשעה 22:22 - האדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא (בו שהה) בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[3] לעיירה האדיטש, שם היה בית עלמין יהודי[4].
חסידים מספרים כי לפני הסתלקותו אמר: האדיטש,האדיטש ולכן נקבר בעיר זו.
באמצע הדרך להאדיטש לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של אדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה[5] נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
מאוחר יותר נבנה אוהל על מקום הקבר.
כניסת כהנים לאוהל
כניסת כהנים לאוהל היתה בעייתית לפי ההלכה, מפני שכפי שנבנה ה'ציון' באותה תקופה על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן היתה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח בגובה טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח. המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינה רק כאשר המת נמצא בתוך המקום, אך באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופו הטהור מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה[6] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמידה ואין עשרה טפחים - ליצור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו[7] כהנים נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר הינו איסור מהתורה. המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה[8].
כיום
|
| ערך מורחב – קריית רבינו הגדול |
בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל[9].
בי"ט כסלו תשע"ג נערכה חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש[10].
לקריאה נוספת
- מנחם זיגלבוים, אסתלק יקרא - סיפור הסתלקותם של נשיאי חב"ד עמוד 54, תשע"ג
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
- ↑ בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
- ↑ במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
- ↑ דבר אחר
- ↑ כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
- ↑ ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
- ↑ תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.
- ↑ הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.
- ↑ במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש
