קרית שמונה
קִרְיַת שְׁמוֹנָה היא העיר הצפונית ביותר בישראל. המשמשת כמרכז אזורי ליישובי הסביבה בשירותי בריאות תעשייה תעסוקה ומסחר.
בעיר קיימת קהילה חב"דית קטנה של כ-50 משפחות, בראשה עומד שליח הרבי בעיר הרב יגאל ציפורי.
היסטוריהעריכה
בו' טבת תש"י, הוקמה המעברה קריית שמונה על חורבות הכפר הערבי אל-ח'אלצה שננטש במהלך מלחמת השחרור.
הקבוצה הראשונה של המתיישבים במקום היו מקרב עולי תימן, והם קראו תחילה לכפר החקלאי למחצה בשם 'קריית יוסף' על שם יוסף טרומפלדור, ובהמשך הוסב שם היישוב ל'קריית שמונה' כהנצחה לשמונת מגיני הישוב 'תל חי' (ויוסף טרומפלדור בראשם) שנפלו בשנת תר"פ על הגנת הישוב.
עם המשכת גלי העליה, הפנו למקום מתיישבים מרומניה הונגריה ועיראק, ובהמשך אף מהודו, איראן וכורדיסטן. רבים מהעולם העוסקו בייבוש אדמות האזור, פיתוח עמק החולה, ובניית בתי מגורים.
תוך עשר שנים בלבד, צמחה האוכלוסייה ביישוב ל-15,000 תושבים, ומאז נותר מספר התושבים בה דומה למספר זה בשל תנועה של הגירה שלילית[1].
במשך השנים נפלו במרחב העיר, מטחי טילים ורקטות. בשנת תשפ"ד במהלך מלחמת חרבות ברזל נאלצו התושבים בעיר להתפנות מחשש לירי חיזבאללה וחדירת מחבלים. השליח נשאר בעיר ואף קיים בחירוף נפש תהלוכה עם מפקד כיתת הכוננות.
סמל העירעריכה
הסמל של העיר משלב מוטיב של אריה שואג כסמל לגבורתם של שמונת גיבורי תל-חי, על שמם נקרא הישוב, וכן כסמל לחוזק ולכוח העמידה של התושבים מול הקטיושות והפיגועים, ולצידו 'גלגל התעשייה' סמל לענף התעסוקה המרכזי של תושבי העיר, והחרמון והשמש העולה המסמלים את הנוף המקיף את היישוב, וסימן לתקווה.
חב"ד בעירעריכה
בשנת תשמ"ח, הגיע לעיר הרב יגאל ציפורי[2], והחל לפעול בשליחות הרבי בקרב תושבי העיר.
בג' אב תשמ"ח במהלך חלוקת דולרים שהתקיימה בשל הרבי, ראש העיר קריית שמונה מסר לרבי את מפתח העיר, הרבי הגיב הצלחה רבה לכל אנשי הקרייה. בהמשך השיחה עורר הרבי לקבוע קופת צדקה בקיר של המועצה הדתית[3].
בין השאר הקים את בית התמחוי 'בית בתיה' המספק למעלה מ-600 ארוחות מידי יום, ובשנת תשס"ו ייסד מרפאת שיניים קהילתית בשיתוף עם כולל חב"ד[4].
כחלק מהפעילות בעיר, כיהן הרב ציפורי כרב בתי הספר הממלכתיים ביישוב.
בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב, מפקד הצבא ביישוב כתבו לרבי יחד עם הרב ציפורי על כך שהעיר סובלת מירי קטיושות, וזו הייתה התשובה האחרונה שזכינו לעת עתה קבל מהרבי בכתב יד קודשו: "עירם עיר ואם בישראל אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה. הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל והזמן גרמא אדר א' וב' דבריא מזלי. אזכיר על הציון."
במשך השנים הרחיב הרב ציפורי את הפעילות החב"דית וכיום פועלים בעיר שש משפחות שלוחים, לצד קהילה חב"דית קטנה[5].
בעיר פועל סניף של מרכז חמ"ש להפצת המעיינות.
לקראת שנת הלימודים תשפ"א הוקם בעיר תיכון כרם חיה מושקא המתייחד בהענקת יחס אישי תוכניות לימוד מותאמות ואווירה ביתית.
בעיר קיימים שני בתי כנסת חב"ד, בהם מתפללים כחמישים משפחות המשתייכות לקהילה. בבית חב"ד מתקיימים שיעורי תורה רבים במהלך השבוע, ופועלים בה שני מקוואות גברים ומקווה בשיטת חב"ד לנשים.
בשלושת גני חב"ד לומדים למעלה ממאה מילדי העיר, ומספר דומה בשלושת המעונות.
ילדי הקהילה בגילאי בית ספר נוסעים ללמוד במוסדות החינוך של קהילת חב"ד בצפת.
שלוחי הרבי בעירעריכה
- הרב יגאל ציפורי - מייסד ומנהל בית חב"ד
- הרב יצחק קרנגלר - חב"ד לנוער
- הרב מאיר אבוטבול (אביטבול) - חב"ד בקמפוס במכללת תל חי
לקריאה נוספתעריכה
- יוסף גנדל, צו שמונה כל השנה, חב"ד במייל גליון 18
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ בין השאר בשל הקרבה לגבול ופיגועי חדירת מחבלים שהגיעו לפגע מעבר לגבול וירו קטיושות על הישוב.
- ↑ עוד לפני חתונתם הם כתבו לרבי שברצונם לצאת לשליחות בעיר, והרבי השיב לעשות כדעת הרב הספרדי המקומי, זאת לאחר שהרב יחיאל בוחבוט ששימש כרבה של העיר כתב מעצמו לרבי שהוא מבקש לפעול שיבוא שליח לפעול בעירו והרבי השיב לו כי ייעתר לבקשתו.
- ↑ וידאו
- ↑ דיווח באתר COL. מרפאה זו היתה המרפאה הראשונה בקונספט זה, ובהמשך התרחבה לסניפים נוספים בצפת ובחצור הגלילית.
- ↑ לאורך השנים התקרבו עשרות משפחות באמצעות הבית חב"ד, ולאחר שהתחזקו והפכו לחסידי חב"ד, עזבו את העיר ועברו להתגורר בקהילה חב"דית מבוססת יותר עם מוסדות חינוך ושאר צרכי הקהילה.