מגילת שיר השירים
מגילת שיר השירים, היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך אותה כתב שלמה המלך, ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים".
במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה בנבואה, או מלבו של שלמה המלך. המשנה מספרת שביום בו הושיבו את רבי אלעזר בן עזריה, הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ומגילת קהלת אכן נאמרו בנבואה[1].
תכנה הפנימי של המגילה הוא אהבת ה' לכנסת ישראל[2], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"כלים" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי אותיות אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור האהבה עצמה[3].
שיר השירים הוא בבחינת שטר הקידושין, ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין חתן לכלה, שזהו משל על הקב"ה וכנסת ישראל[4].
במדרש תנחומא[5] מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כשהשירה העשירית תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד[6].
אמירתו
בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. אדמו"ר הזקן אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"[7]. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה[8]. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת[9], והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ[10].
מנהג נוסף המצוי בקהילות רבות הוא אמירת שיר השירים בליל הסדר. הרבי העיד שלא ראה את הרבי הריי"צ נוהג במנהג זה, אך אביו (רבי לוי יצחק שניאורסון) נהג לאומרו[11], ובשיחה נוספת אמר הרבי שבמנהג חב"ד "יש שנוהגין לומר שיר השירים בליל הסדר"[12].
משל לאהבה בין הקב"ה וכנסת ישראל
באחת ההזדמנויות הזכיר הרבי את הפתגם החסידי שאמר אדמו"ר הריי"צ בשם ר' אייזיק מהומיל, שאם שלמה המלך היה מתבונן באהבה שבין רבי לחסיד, הוא לא היה מביא את המשל לאהבה מחתן וכלה ומאיש ואישה, אלא מהאהבה וההתקשרות שבין רבי וחסיד[13].
לקריאה נוספת
מנחם מענדל אדלער, שיר השירים, בתוך גיליון היכל ליובאוויטש ב' עמוד 169.
הערות שוליים
- ↑ משנה מסכת ידים סוף פרק ג'.
- ↑ ראה רש"י ומצודת דוד ריש שיר השירים.
- ↑ המגיד ממעזריטש, אור תורה, פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.
- ↑ תורת מנחם חלק כו, תשי"ט חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב.
- ↑ תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.
- ↑ ראה אור התורה שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת בשלח ה'תשנ"ב סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316
- ↑ לקוטי סיפורים עמוד עג.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48
- ↑ מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51
- ↑ המלך במסיבו ח"א ע' רצו
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמוד פו
- ↑ ספר השיחות ה'תש"נ שם. התוועדויות תש"נ ח"ד עמוד 230
- ↑ שיחת יום שמחת תורה תשט"ז (תורת מנחם חלק ט"ו עמוד 14).