משה דובער ריבקין
הרב משה דובער ריבקין (כ"א כסלו תרנ"ג - י"ח חשוון תשל"ז) היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שבפלך פולטבה במדינת רוסיה, בכ"א כסלו תרנ"ג[1].
מגיל אחד עשרה עד הבר מצווה למד בעיר זוויהל אצל הרב הגאון יואל שארין.
בשנת תרס"ה נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם נקשר במיוחד למשפיע ר' מיכאל בלינער.
לאחר תום לימודיו נשא את בת החסיד ר' יעקב טוביה הבר שהייתה בידידות קרובה עם הרבנית חיה מושקא שניאורסון אשת הרבי.
בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין היה בן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. לאחר ההסתלקות היה קרוב במיוחד אל בנו ממלא מקומו של הרבי הרש"ב הרבי הריי"צ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי.
תורת אמת
בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת". השמועה אומרת שבבית חיינו ביקשו ממנו להיות ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אך הוא העדיף את ישיבת תורה ודעת בעלת השם.
הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.
הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר[2]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"...[3].
נתק בין חתנו לחצר הרבי
בשנת תשל"ה אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות (י"ט כסלו, תשל"ה) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו.
בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין[4], והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת הנפש שגרם.
הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה. [5].
הרב ריבקין נפטר בי"ח חשוון תשל"ז[6], ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים.
הרבי השתתף בלווייתו של הרב ריבקין (שהתקיימה בכ"א מרחשוון תשל"ז), והלך אחרי הארון. [7]
ספריו
- אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
- קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
- שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
- תפארת ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
- רבים מחידושיו מופיעים בקבצי האוהל (קובץ תורני).
משפחתו
- בנו, הגאון רבי שלום ריבקין [8], גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב.
- חתנו: אהרן בן-ציון שורין.
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
- פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
- ↑ מפי הרב הלל פבזנר.
- ↑ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד
- ↑ ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).
- ↑ ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.
- ↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
- ↑ חדשות מבית חיינו, כ"א מ"ח תשל"ז.
- ↑ ראו דברי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אודותיו לאביו, ר' משה דובער, בסה"ש ה'שי"ת, עמ' 376. ימי בראשית, עמ' 27.