שמואל גרונם אסתרמן

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הרב החסיד ר' שמואל גרונם אסתרמן (מכונה גרונם, ובכתבי תלמידיו רש"ג[1] היה המשפיע הראשון בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ונודע כאחד מגדולי המשפיעים אשר העמיד דורות שלימים של תמימים עובדי ה'.

בני ר' גרונם

נולד בז'עמבין שנת תר"כ, בצעירותו נתגלגלו לידיו ספרי חבד והוא הגה בהם, הוא השתדל מאד שהמשפיע ר' אברהם לנדא יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות גרונם הגיע ר' אברמק'ה לעיירה{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בס' חסידים הראשונים (ישראל אלפנביין) ח"ב פ"א.}].

ר' גרונם הי' למקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים.

לאחר חתונתו המשיך להתגורר בז'עמבין והי' למלמד.

בתומכי תמימים

עם ייסודה של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרנ"ז מונה על ידי אדמו"ר הרש"ב למשפיע ראשי בסניף המרכזי - תומכי תמימים זעמבין. בקיץ תר"ס עקב שריפה, עקרה הישיבה בראשות ר' גרונם לקובליץ, והייוותה את תומכי תמימים קובליץ. בקיץ תרס"א חזרו לליובאוויטש. בתרס"ג חזרו שוב לז'עמבין, ובתרס"ה התיישבו באופן סופי בליובאוויטש, ור' גרונם החל מכהן כמשפיע בתומכי תמימים ליובאוויטש[2].

פטירתו

בשנת תרע"ט עקרה הישיבה לקרמנצ'וג, ור' גרונם החל לשאת בתאר - משפיע דישיבת תומכי תמימים קרמנטשוג.

אמנם, עקב הרעב הקשה ששרר ברוסיה אז[3] החל לחוש ברע, ובאמצע שנת תרפ"א התמוטט לפתע, ונפטר[4].

אדמו"ר הריי"צ הי' אז חולה בטיפוס, וכאשר הגיע לרוסטוב הבושרה הסתירו אותה מאדמו"ר הריי"צ מחשש לבריאותו. רק לאחר כשלושה חודשים הודיעו לו על הפטירה.

הרבי פרץ בבכי ואמר: "גרונם הי' חסיד אמיתי". במשך מספר חודשים קשה הי' לו להינחם על האסון[5]

ביאוריו וסיפוריו

ביאוריו

במשך השנים מסר ר' גרונם עשרות שיעורים בחסידות, ביחוד בספר התניא ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש. רבים מתלמידיו רשמו את ביאוריו[6].

ביאוריו מתאפיינים בעמקות וברחבות, תוך דיוק בכל פסיק ותג של ספר התניא, הוא מרבה לקשר את הנאמר בספר לספרי חסידות אחרים, בעיקר לספרי אדמו"ר הצמח צדק. [7].

סיפוריו

בניגוד[8] לר' מיכאל בלינער - התוועדויותיו של ר' גרונם היו מלאות ועמוסות בסיפורי חסידים מן העבר, סיפורים על אדמו"רי חב"ד ועל [[חסיד]ים גדולים, סיפורי צדיקים ואמרו.

רוב הסיפורים שמע ר' גרונם מפי ר' אברהם לנדא מז'עמבין, חלקם ששמע מאחרים ומיעוטם ראה בעצמו.

סיפוריו הפכו לנכסי צאן ברזל בסיפורת החב"דית. בהערכה זהירה אפשר לומר, כי קרוב לשישים וחמשה אחוז (ואף יותר) מהסיפורים החב"דיים שאירעו בין תקופת אדמו"ר הזקן לאדמו"ר המהר"ש מקורם בר' גרונם.

סיפוריו ואמרותיו נלקטו בסדרת 'רשימות' ו'רמ"ח אותיות', שיו"ל עי"י 'ה"ס' ומרחפת.{{הערת שוליים|על רושמי הסיפורים וכו' - ראה להלן.}]

בניו

  • השוחט ר' בערל.
  • ר' אפריים.

תלמידיו

רושמי סיפורים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בכתבי ר' יהודה חיטריק: רשג"א.
  2. מקור: ספר התמימים ח"א בעריכת ר' יצחק גנזבורג
  3. עקב מלחמת העולם הראשונה והמהפיכה הקומוניסטית.
  4. זכרון לבני ישראל פ"ז.
  5. ראה רשימות דברים מהדורת תשס"ט, רשימת הזכרונות פרק 'שנת תרפ"א'.
  6. ביאוריו על התניא - חלקם נלקטו לתוך ליקוטי ביאורים בספר התניא (ע"י הרב יהושע קארף), חלק גדול נמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד (ונדפס בחוברת מיוחדת בשנת תשס"ז.) וחלק נוסף נותר בידי אספנים פרטיים. חלק מביאוריו נמסרו כשיעורים על ידי תלמידיו - ביניהם ידועים: הרב שמואל לויטין (נאסף בניצוצי אור), הרב שאול דובער זיסלין והרב שמואל נוטיק. בודדים משיעוריו במאמרים נאספו בספריית אגודת חסידי חב"ד ב'אוסף רש"ג פוקינג', ובאוספים אחרים.
  7. לעומת ביאורי ר' שילם קוראטין המקושרים בדרך-כלל לתורת הרבי האמצעי, וביחוד לאמרי בינה, וראה ג"כ בספר זכרון לבני ישראל.
  8. ראה בהרחבה בספר זכרונותי לרב נחום שמריהו ששונקין.
  9. במספר מקומות מופיע שלמד אצל ר' גרונם, ויש הטוענים שמעולם לא למד בליובאוויטש.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.