יונתן שטייף

הרב יונתן שטייף (תרל"ז, - ט' באלול תשי"ח) היה דיין בבודפשט שבהונגריה והפוסקים הבולטים בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה.

תולדותיו

נולד בשנת תרל"ז לצבי בעיר גאיא (Kolta) שבהונגריה (כיום בסלובקיה). למד בישיבת פרשבורג אצל הרב שמחה בונים סופר בעל ה"שבט סופר", בנו של הכתב סופר ונכדו של החת"ם סופר. בשנת תרס"ז התמנה למגיד מישרים ומו"ץ בעיר גוטא, ולאחר נישואיו בשנת תרע"ב התמנה לדיין באונגוואר. בתקופה זו חיבר מספר ספרים, בהם הפגין ידע ובקיאות בכל מקצועות התורה. בשנת תרפ"ב הוציא לאור כתב עת תורני בשם החיים. לאחר מכן בשנת תרפ"ג עבר לבודפשט שם כיהן בדיינות לצד עמיתו הרב אפרים פישל זוסמן סופר.

בזמן מלחמת העולם השנייה ניצל באמצעות רכבת קסטנר והיה מהקבוצה הראשונה שיצאה מברגן-בלזן לשווייץ. בשווייץ ניהל ישיבה בעיר ביאטענבורג. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית. בתחילה כיהן כר"מ בישיבת נייטרא, ולאחר מכן בשנת תש"ט עבר לוויליאמסבורג, שם נבחר לכהן כרב 'קהילת עדת יראים - וינה (וויען)'. היה מקובל על כל היהדות החרדית בארצות הברית לגווניה. עם האדמו"ר מסאטמר היה בידידות אמיצה, והרב משה פיינשטיין העריצו מאוד ואף אמר עליו שהוא "גדול הדור".

חיבר ספר בשם "חדשים גם ישנים" על כמה ממסכתות הש"ס, חומש "לימודי ה'" - הכולל 2 כרכים מקיפים על פרשות בראשית ונח בלבד (חומש עם פירוש רש"י ושלושת התרגומים, ועליהם: פירוש על המסורה; פירוש הכולל לימודים היוצאים מהפסוקים במצוות עשה ולא תעשה, ענייני דרך ארץ ועוד ומלקט פירושי פשט; וציונים למקורות המזכירים את הפסוקים), "מצוות השם" על אמונה ושני ספרים על שבע מצוות בני נח - נושא בו נחשב כפוסק עיקרי, כיון שהוא מהראשונים שעסק בו ברהחבה. לאחר פטירתו נדפס מכתביו שו"ת מהר"י שטייף. חיבוריו מגלים בקיאות בכל חלקי התורה, והוא מרבה לעסוק גם בנושאים שאינם נידונים בדרך כלל בין לומדי התורה.

הרב יונתן שטייף נפטר ביום ט' באלול תשי"ח.

לזכרו נוסד מכון זכרון אהרן בראשית שנות התש"ס, כאשר מטרתו הראשונית הייתה הדפסת והפצת ספריו.

על ספר התניא

לרב מענדל גרטנער שרצה בילדותו ללמוד תניא והמורה הפרטי שלו מיאן ללמדו, בטענה שספר זה הוא ספר קבלה שאינו מתאים לילדים, השיב^[1]:

מיין יונגעלע, תניא איז נישט [=איננו] קבלה. תניא איז [=הוא] אמונה! אמונה איז מחוייב א יעדער צו לערנען [=מחוייב כל אחד ללמוד]; נישט קיין חילוק ווי קליין מ'איז [=גם בגיל קטן, לא משנה]. ואם המלמד שלך אינו מבין - שלח אותו אלי...

עם רבותינו נשיאינו

חתימת הרבי על עמודי הכריכה והשער של החומש

בשנת תרצ"ו שלח לרבי הריי"צ את ספר החומש "לימודי השם". במענה לכך כתב לו הרבי^[2]:

כבוד הרה"ג הנכבד כו' מוה"ר יונתן שי' שטייף.
שלום וברכה.
בתודה קבלתי תשורתו חומש בראשית, פרשת בראשית, נח, עם פירושו למודי השם. השי"ת יהי' בעזרו להשלים הדפסת כל הספרים כולם להצלחה. וימלא השי"ת משאלות לבבו לשקוד בתורה ועבודה מתוך מנוחה בגשמיות וברוחניות. ידידו הדו"ש ומברכו בגו"ר
יוסף יצחק

בתחילת שנת תש"י שלח אל הרבי את כרכי החומש במסגרת 'חילופי ספרים' עם הוצאת קה"ת כפי שנהג הרבי שעמד בראש הוצאת הספרים, והרבי ענה לו במכתב תודה הכולל הערות על תוכן הספרים. ההערות דנות בין השאר בנושאים: האותיות הגדולות והקטנות שבתורה, הסדר בבריאת העולם הראשונית ובריאת החומר ההיולי והזמן^[3]. על עותקי הספרים שבספריית הרבי חתם הרבי את שמו הקדוש: "משנ"^[4]. בתגובה כתב אל הרבי: "תשואות חן חן לו, גם לרבות על ההארות שכולם מושכלות ונחמדות, וציינתי אותם בגליון של החומש במקומן". לאחר מכן שלח את ספרו 'מצוות השם' והרבי שוב הגיב במכתב הערות על הספר, בהם דן במנין תרי"ג מצוות, השאלה האם בני נח הצטוו על השיתוף, ועוד^[5].

בעניין עירוב במחנה קיץ בארגנטינה הפנה אליו הרבי את הרב דובער בוימגרטן: "בענין עירובין - לשאול פרטיות התיקון אצל הרר"י שי' שטייף או הר"ב שי' מאשקאוויטש המתעסקים בהל' אלו"^[6]