נענוע בתורה ובתפילה

גרסה מ־06:52, 23 בפברואר 2024 מאת קודש לנשיא הדור (שיחה | תרומות) (חלק קטן נעתק מויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

נהוג יהודי נפוץ הוא נענוע הגוף בשעת לימוד התורה והתפילה.

נענוע בלימוד

בספר הזהר פרשת פנחס[1] נאמר שאחד הדברים בהם בני ישראל מובדלים משאר אומות העולם הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד הנשמה שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כנר מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב[2] "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם". המפרשים לומדים מהפסוק "וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ", שכמו בני ישראל שנרתעו לאחוריהם בשעת מתן תורה, כך בשעת הלימוד יש להתנענע[3]. וכך נפסק להלכה[4].

בספר הכוזרי שואל מלך כוזר את החבר: "היודע אתה סיבה לדבר שהיהודים מתנועעים בעת קריאתם בספרים עבריים?" תשובתו של החבר היא שבעבר אנשים רבים היו קוראים מספר אחד, וכל אחד היה צריך למצא את הזווית לראות את הכתוב, ולכן היו עולים ויורדים. ומתוך שהבנים ראו מיעשה אבותם עושים כך - ההתנדנדות הפכה לנוהג מקובל בשעת הלימוד[5].

נענוע בתפילה

כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ"[6].[4][7] אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת חנה[8]. השל"ה מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק בפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, אך לא בתפילת שמונה עשרה, שאז עומדים לפני המלך, הקב"ה[9]. להלכה נפסק שיש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה; אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה[10].

הבעל שם טוב מסביר, שבתפילה מתדבקים בשכינה, ולכן בהתחלה צריך לנוע מתוך התלהבות והתעוררות, אך אחר כך, כאשר כבר דבוקים בשכינה, עומדים בלי נענוע[11]. כמו כן המשיל זאת לאדם הטובע בנהר שעושה גם תנועות משונות בכדי לצאת מן המים. וכך כאשר מתפלל יהודי בתנועות אין להתלוצץ עליו, כי הוא מציל את עצמו מהקליפות המנסות לבלבלו בכוונת התפילה[12]

צורת הנענוע

המהרי"ל היה מתנענע בתפילה מלפניו לאחריו ומאחריו לפניו[13]. לעומת זאת יש פוסקים שכתבו כנגד תנועה משובשת, לדוגמה: נענוע הראש בלבד לצדדים[14].

המנהג בדורות האחרונים

החיד"א כתב שמנהג ההתנועעות בתפילה הוא "מנהג אשכנז"[15], וכך המהרי"ל אבי מנהגי אשכנז – היה מתנועע.[13]. אך הדבר מובא גם בספרי פוסקים ספרדיים[16] אדמו"ר הזקן היה מתגלגל על הרצפה בשעת התפילה[17].

הרבי בשנים קודמות יותר נהג להתנענע מעט מאוד בשעת התפילה, ועם השנים פסק להתנענע כמעט לגמרי, מלבד קטעים בודדים בתפילה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. חלק ג ריח, ב.
  2. משלי כ, כז.
  3. בעל הטורים ומושב זקנים מבעלי התוספות על הפסוק. אבודרהם סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.
  4. 4.0 4.1 הרמ"א בשולחן ערוך סימן מח, א.
  5. כוזרי מאמר שני סימנים עט - פ.
  6. תהלים לה, י.
  7. ראו משנה ברורה סימן צה, סעיף-קטן ז.
  8. שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.
  9. חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.
  10. מגן אברהם לשולחן ערוך סימן מח. וראו פרי מגדים, ומשנה ברורה שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז.
  11. צוואת הריב"ש סימן ס"ח.
  12. כתר שם טוב חלק א' סימן קפ"ג.
  13. 13.0 13.1 מנהגי מהרי"ל הלכות תפילה,הובא במגן אברהם בסימן מח שם.
  14. משנה ברורה סימן מח שם.
  15. נחל קדומים על התורה פרשת ואתחנן.
  16. מעשה אפוד, הקדמה, עמוד תשפח.
  17. הרבי, שיחת י"ט כסלו תשד"מ.