סנהדרין (המערכת המשפטית)
המונח "סנהדרין" מפנה לכאן. לערך העוסק במסכת סנהדרין, ראו מסכת סנהדרין.
מוסד הסנהדרין הוא המערכת המשפטית של עם ישראל, אך מהותו שונה והפוכה ממהותם של המוסדות המקבילים באומות. מהות המערכת המשפטית באומות הוא לשרת את החברה ואת הפרט: לרסן את האלימות, להגן על האזרח, לאפשר לו לנהל חיים סבירים ולהעניק לו חירות. למערכת משפטית כזו אין אידאולוגיה, והיא אינה שואפת להגיע לשום מקום מעבר להסדרת החיים הנורמליים. מהות הסנהדרין הפוכה בדיוק: עניינה של הסנהדרין הוא להוריד, להביא ולגלות את דבר ה' בעולם - ולעצב את הכלל ואת הפרט בהתאם לרצון האלוקי[1], ובלשון הרמבם[2]: "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל"
בהלכהעריכה
תפקידם וסמכותםעריכה
מוסד הסנהדרין עניינו הוא מילוי מקומו של משה רבינו[3], ולכן חכמי הסנהדרין כולם[4] חייבים להיות סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום.
וכשם שבמשה נאמר "כל הדבר הגדול יביאון אליך"[5] כך כל המצוות העיקריות אינן נידונות אלא בסנהדרין. בפרטות מונה הרמבם בספרו שלושים מצוות כאלו[6] (הפזורות בתורה בכמה מקומות[7]), ואת אחת עשרה העיקריות שבהן הוא מונה בפרק חמישי מהלכות סנהדרין: להעמיד מלך[8], למנות דיינים בכל שבט ובכל עיר[9], לדון שבט שהודח כולו, לדון נביא שקר, לדון כהן גדול בדיני נפשות, לדון זקן ממרא, לדון עיר הנידחת, להשקות את הסוטה, ולהרחיב את העיר[10] או את העזרות. בנוסף, אין יוצאים למלחמת הרשות ולמדוד את החלל אלא על פי סנהדרין הגדולה שבמקדש.
ובכללות: על הסנהדרין מוטלת החובה לדאוג שהחיים יתנהלו על פי התורה, ולוודא שהעם כולו (ככלל וכפרט) יקיים את כל התורה והמצוות.
ביטול הסנהדריןעריכה
עם חורבן הבית הלך מוסד הסנהדרין ונחלש. בתחילה גלה ממקומו[11], ולאחר תקופה מסויימת פסק לגמרי[12]. אך גם אחרי ביטול הסנהדרין המשיכו עדיין חכמי ישראל לסמוך זה את זה עוד שנים רבות, ועד שהרבי מוכיח[13] שבבית דינו של הרי"ף עדיין היו סמוכים (שהרי תקעו אצלו בשופר בראש השנה[14], ודבר זה שייך לקידוש החודש על פי הראיה – שאפשרי רק בבית דין סמוכים).
חידוש הסמיכהעריכה
כתב הרמבם"[15] ש"אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים". על סמך פסק זה נעשו במשך הדורות כמה נסיונות[16], אך מסיבות שונות אף אחד מהם לא צלח.
בחסידותעריכה
בכללות, הסנהדרין הוא הממוצע המחבר, שעניינו להוריד, להביא ולגלות את האלוקות בעולם – והיינו, עולם האצילות.
שתי הבחינות שבהעריכה
הסנהדרין נקראת "טבור"[18], וטבור מתפרש על פי הקבלה[19] בשני אופנים: על בינה ועל מלכות.
- בבינה
שורש הסנהדרין הוא בבינה, ומסבירה זאת תורת החסידות[20], על פי הפרדס[21]. שהלשון "לי" (שנאמרה למשה בציווי על הסנהדרין[22]) - "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" - רומזת לעתיקא קדישא. המספר שבעים רומז לשבע המידות שבבינה[23], כפי שכל אחת מהן כלולה מעשר, והאחד "שעל גביהן" הוא הדעת.
היינו, שייכות הסנהדרין לבינה הוא משום שהם "עיני העדה" (שמהם תורה יוצאה לישראל) – ותורה הוא בבינה[24], לגלות את האלוקות בעולמות. ותחילת התגלות זו היא בבינה, שדווקא בה מתגלה עצם האלוקות (עתיק, דרגת פנימיות הכתר).
- במלכות
שייכות הסנהדרין למלכות היא[25], כי מלכות היא שורש היכל הזכות[26] שבבריאה, והיכל הזכות עניינו אור החסד בכלי הגבורה – שזהו עניינו של שם ע"ב
גדולה וקטנהעריכה
כתב הפרדס[27] שלושה אופנים ביחס שבין הסנהדרין הגדולה לקטנה:
א. גדולה בבינה (כי מקום שם ע"ב שהוא עניין הסנהדרין בז' תחתונות דבינה) וקטנה במלכות (כי מלכות היא לשכת הגזית, כמו שפירש בערכו).
ב. גדולה וקטנה הן שתי בחינות במלכות עצמה (כפי שמפרש בערך 'לשכת הגזית' – שיש שני טעמים מדוע המלכות נקראת כך).
ג. גדולה בחסד וקטנה בגבורה (והסבר זה אינו סותר את הקודמים, כי ידוע "שהבינה אל הימין בגדולה ומלכות אל השמאל בגבורה").
דין אמת לאמיתועריכה
מכיון שהקב"ה מסייע ביד הדיינים המתכוונים לשם שמיים (כפי שכתוב "אלוקים ניצב בעדת א-ל"[28], לכן "כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית"[29].
ופנימיות העניין בזה[30], שהסנהדרין המשיכו את עצמות אור אין סוף ממש שבפנימיות הכתר. והביאור: "אמת" רומזת לתפארת (קו האמצעי). ואמת לאמיתו הוא, שבתפארת מתגלה פנימיות עתיק[31].
שבעים, ואחד, ועוד אחדעריכה
שבעים הסנהדרין הם כנגד 7 המידות[32], האחד שעליהם הוא בחינת הדעת, ויחד עם כלל השבעים הם 72 – כנגד שם ע"ב[33], וזהו שהזקנים שבמדבר נבחרו ע"י 72 פתקים[34].
נקראים עיני העדהעריכה
אחד מהעניינים העיקריים בעיניים הוא שאחריהם נמשך האדם ביותר[35], ולכן נקראים הסנהדרין עיני העדה – כי דביקותם בה' באופן של "עינייך יונים" (אהבה רבה) פועלת עניין זה בכל עם ישראל[36].
תחילת המשכתם ע"י אברהם אבינועריכה
לאחת הדיעות במדרש[37], היה האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע שבעים הסנהדרין, ושני ביאורים בזה: א. עניינו של אברהם אבינו עליו השלום היה, שיומשך השפע רק לצדיקים ולא לרשעים[38] – וזהו עניינם של הסנהדרין[39].
ב. אשל הוא ראשי תיבות "אדום שחור לבן", ורומז לשלושת השלבים בהמשכה שמעתיק ועד להלכות הפרטיות בתורה: עתיק הוא כולו חסדים ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות לבנות, בזעיר אנפין (במידות) יש מקום גם לאסור, טמא ומרוחק – ולכן ההמשכה ממנו היא ע"י שערות שחורות, וממלכות נמשכים גם דינים וסייגים ביותר (שהתורה לא אסרה) – ולכן שערותיה אדומות[39].
| ערך מורחב – שערות הראש והזקן |
.
משבטלה סנהדרין בטלה השיר[40]עריכה
בשבת היא עליית העולמות[41]. על המזמור "מזמור שיר ליום השבת"[42] מוסבר שכל עליה היא ע"י שיר, אלא שהכח לעליה הוא בכח שהסנהדרין ממשיכים מעתיקא קדישא. משבטלה הסנהדרין בטלה נתינת הכח לעליה זו, וכשתחזור הסנהדרין תתחדש. וזהו גם עניין הנבואה "עוד ישבו זקנים וזקנות יחדיו": שבביאת המשיח תתחדש המשכה זו מבחינת עתיק (שנקרא זקן), ותמשך גם במלכות (שנקראת זקנה)[43].
ראו גםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ראה בכל זה באריכות בהקדמות לספר שופטים של הרמבם בהוצאת מפעל משנה תורה.
- ↑ הלכות ממרים א' א'.
- ↑ סההדרין טז ברש"י: מה משכן על פי משה שהוא כסנהדרי גדולה, אף לדורות על פי סנהדרי גדולה.
- ↑ הן אלו שמונו לסנהדרין גדולה והן אלו שבקטנה.
- ↑ שמות יח כב.
- ↑ עשר מהן מצוות עשה ועשרים לא תעשה.
- ↑ שמות יח כא-כו, שמות כב כז, שמות כג א-ח, ויקרא יט יב-לה, במדבר יא טז-יז, דברים א יג-יז, דברים ט זיח-כ, דברים יז ח-יג, דברים יט יא-יג, דברים כא כב-כג, דברים כה א-ג, דברי הימים ב' יט ד-י.
- ↑ אלא שלמצווה זו צריך גם נביא, כפי שמביא הרמבם בהלכות מלכים.
- ↑ א. בתי דין של שלושה, ב. סנהדרין קטנה – של עשרים ושלושה דיינים, וג. סנהדרין גדולה – של שבעים ואחת דיינים.
- ↑ ירושלים.
- ↑ שאז נחלש כוחו, שישנן מצוות שהדיון בהם מחייב שיהיו במקומם שבמקדש.
- ↑ ישנן דיעות שונות מתי בדיוק פסק: אם היה זה בתקופת בר כוכבא, או כשלוש מאות שנים מאוחר יותר - עד ביטול הנשיאות, או אפילו עד מסע הצלב הראשון.
- ↑ בתורת מנחם תשמ"ד ח"ד עמ' 2601, 2683.
- ↑ מגיד משנה הלכות שופר ב', ט'.
- ↑ יד החזקה, שופטים ד יא.
- ↑ בהושענא רבה ד'תתמ"ג חידש ר' אליהו הכהן את הסמיכה בחיפה – אך נקטעה שוב במסע הצלב שהיה עשרות שנים בלבד לאחר מכן. חמש מאות שנים מאוחר יותר חידש מהר"י בירב את הסמיכה – אך גם זו לא האריכה שנים, ובנסיונות מאוחרים יותר לא נסמך בפועל איש.
- ↑ שה"ש ז ד.
- ↑ כמו שכתוב[17] "שררך אגם הסהר", ופירוש 'שרר' הוא 'טבור'.
- ↑ דרך אמונה בערך אגם, פרדס בשער ערכי הכינויים בערך 'סנהדרין גדולה', ובמא"א.
- ↑ אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט, שם שצח.
- ↑ בערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה: "הגדולה הוא בבינה, מתגלית בתפארת. והטעם: כי שבעים סנהדרין הם שבעים ענפים שבתפארת, שהם שבע ספירות (כל אחת כלולה מיו"ד), ומשה רבינו עליו השלום שהוא הדעת הרי ע"א... וסנהדרי קטנה הם במלכות"
- ↑ במדבר יא טז.
- ↑ כידוע שכל ספירה כלולה מכל שאר הספירות. אלא שהמידות כפי שהן בבינה הן עניין שכלי (ולא רגשי), והן רק שורש למידות עצמן, וכפי שהן כלולות עדיין במקורן ושורשן שבבינה נקרא בחינת "עיבור" (היינו, שהמידות כלולות במוחין כעובר בבטן אימו.
- ↑ כי עניין התורה הוא לימוד והבנה.
- ↑ שייכות 'אגן' למלכות (שהיא ה'סהר') מוסבר בעיקר על פי הקבלה (ולא כל כך על דרך החסידות) בשלושה אופנים, ומובא בקיצור בספר הערכין בערך 'אגן'.
- ↑ היכל הזכות הוא בספירת הגבורה, ועניינו התכללות הגבורה והחסד, שהגבורות שבו תכליתן טוב וחסד.
- ↑ בשער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וקטנה.
- ↑ כך מפרש הרמבם, בהל' סנהדרין כג ט.
- ↑ שבת דף י ע"א.
- ↑ אוה"ת בהעלותך שצט.
- ↑ ראה ד"ה ליהודים הייתה אורה תשל"ט, שבהתגלות פנימיות עתיק יש כמה דרגות זו למעלה מזו: ההתגלות שבחכמה (כפי שכתוב בתניא פרק ל"ה בהגה), למעלה מזה ההתגלות שבבינה, למעלה מזה ההתגלות שבתפארת, ולמעלה מהכל ההתגלות שביסוד.
- ↑ שבבינה, וכפי שכל אחת כלולה מעשר
- ↑ פרדס, שער ערכי הכינויים, ערך סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה.
- ↑ אוה"ת בהעלותך שפט, ויצא רט.
- ↑ כפי שאמרו חז"ל העינים רואות והלב חומד וכו'. ע"ז כח ע"ב.
- ↑ אוה"ת פנחס עמ' א'ריז. ואתחנן קח
- ↑ רבה, וירא פרשה נד.
- ↑ כעניין החותם דיום הכיפורים.
- ↑ 39.0 39.1 אוה"ת וירא תש"ס
- ↑ סוטה ט ע"א.
- ↑ לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי תשמורו.
- ↑ תהילים צב.
- ↑ אוה"ת בהעלותך שצט-ת.