אתרוג

אתרוג הוא פרי הדר הראוי לאכילה, ואחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנטלם בחג הסוכות.

אתרוג קלבריה

אתרוג מורכב

עץ אתרוגים

אתרוג מורכב הוא כזה שצמח מהרכבת ענף אתרוג על אילן אחר, כמו לימון, או להיפך.

במשנה, בגמרא ובדברי הראשונים לא מופיעה התייחסות לדינו של אתרוג מורכב. רק בתחילת תקופת האחרונים נזכר הדיון בשאלת כשרותו של אתרוג זה. רבי משה אלשיך הביא כי חכמי צפת מדורות קודמים הסכימו שאתרוג זה פסול. כך קבע גם רבי שמואל יהודה קצנלבויגן בשם אביו, המהר"ם פדובה, והוא אף הוסיף רשימת סימנים להבחין באתרוגים הנשלחים ממדינתו - איטליה אם הם מורכבים או לא. אמנם הרמ"א והב"ח הביאו צדדים להכשיר, והיו רבים שנהגו כך למעשה; וכתבו שיש לסמוך עליהם בשעת הדחק.

טעמי הפוסקים שאתרוג מורכב פסול:

• מפני שאינו אתרוג - או מפני שהאתרוג מתבטל בלימון, או מפני שמקצתו אתרוג ומקצתו לימון, או שהמורכב אינו מין אתרוג כלל, אלא בריה בפני עצמה.
• מפני שמקצת הלימון שבו פוגעת בלקיחת האתרוג כדינה - או משום שהופכת אותו לאתרוג חסר, שפסול, או משום שמפחיתה משיעורו - כביצה.
• מפני שנעשתה בו עבירה - איסור כלאים.

הרבי כותב, כי אחרי שביארו האוסרים את טעמיהם, מקום לומר שאילו היו רואים המתירים את טעמי האוסרים, היו מסכימים שההיתר הוא רק כשאין אתרוגים אחרים.

דיון נוסף התעורר על תולדות המורכב: אתרוגים שאינם מורכבים בעצמם, אך העץ עליו גדלו נלקח מאתרוג שצמח על עץ מורכב. יש שסברו לחלק ולומר שגם אם המורכב אסור, תולדותיו מותרים; אך יש חולקים ואומרים שצאצא מן המורכב לעולם ייאסר כמו המורכב. אמנם, כאשר יש רק ספק אם אתרוג זה הוא מתולדות מורכב או לא, יש שמצאו מקום להקל יותר.

שיטת רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הזקן פוסק בשולחן ערוך שלו: "אתרוג המורכב - דהיינו שהרכיבו ענף מאילן אחר לתוך אילן האתרוג, וגדל מהן מין הדומה לאתרוג - פסול, שזה אינו אתרוג כלל אלא הוא בריה בפני עצמה".

אדמו"ר הזקן הביא רק את הדוגמא שבה הרכיבו אילן אחר לתוך האתרוג, אך לא הביא את הדוגמא ההפוכה (והקלה יותר) של הרכבת אתרוג לתוך אילן אחר, שגם אז פסלו הפוסקים שעליהם נסמך. היו שדייקו מכך שאדמו"ר הזקן מכשיר באופן כזה, לפחות בחלק מאופני ההרכבה. אך יש הדוחים זאת, וסוברים שגם אדמו"ר הזקן פוסל בכל סוגי ההרכבה.

אדמו"ר הצמח צדק מאריך לדון בדעות המתירים והאוסרים, אך מסקנתו היא לאסור את המורכב.

בענין אתרוג מתולדות המורכב לא מצאנו פסק מפורש בדברי רבותינו, ויש מקום לדון בשיטתם. אמנם, כאשר הורה הרבי לקחת שתילים מקלבריה לנטיעה בכפר חב"ד, על מנת שיהיו בטוחים מחשש הרכבה, הורה לקחתם "ומה טוב שיהיה לא מפרדס, היינו חלקה הנמצאת בטפול בני אדם, אלא ביער". יש שדייקו מכאן שדעת הרבי להחמיר ולחשוש גם מתולדות המורכב.

זני אתרוגים

בשל החשיבות בגידול האתרוג שישמר על טהרתו ללא הרכבת זן אחר, ומכיון שהרכבת האתרוג היא תופעה נפוצה לאור רגישותו של האתרוג, שהרכבתו עם זנים אחרים מסייעת לעמידותו - נשמרו בידי קהילות ישראל השונות מסורות על זנים מסויימים, המוחזקים לבלתי מורכבים:

קלבריה

ערך מורחב – אתרוג קלבריה

אתרוג קלבריה - או בשם "אתרוג יאנעווע", על שם עיר הנמל ממנה יצאו משלוחי האתרוגים - הוא האתרוג אותו נוהגים לקחת חסידי חב"ד, והוא האתרוג בעל המסורת הוותיקה והברורה ביותר ביהדות אשכנז. אדמו"ר הזקן הורה לקחת אתרוג זה דוקא, "מטעם הידוע לו". עוד אמר אדמו"ר הזקן כי כאשר ציוה ה' למשה רבינו לקחת "פרי עץ הדר", שלחו שלוחים על גבי עננים לקלבריה, לקחת משם אתרוגים.

כמה טעמים נאמרו במעלת אתרוג זה דוקא:

• מכיון שעל אתרוג זקוקים למסורת שאכן הוא האתרוג שעליו דיברה התורה, ועל אתרוג זה ישנה מסורת בידינו עוד מבעלי התוספות.
• מכיון שעל אתרוגים אלו ישנה חזקה שאינם מורכבים.
• מכיון שעל מקום גידולם באיטליה אמרו חז"ל "משמני הארץ יהיה מושבך - זו איטליא של יון".

מנהגי חב"ד

הרבי עם ארבעת המינים

• מראה האתרוג צריך להיות צהוב, כעין שעוה.
• בעת אמירת הלל אוחזים רק בלולב ולא באתרוג, ואת האתרוג נוטלים רק בעת הנענועים. מקור המנהג בהנהגתו של הרבי הריי"צ, שמצד זהירותו הגדולה שלא תהיה על האתרוג אף שריטה, ובפרט כאשר לא היה בקו הבריאות, השתדל שלא לאחזו אלא כפי המוכרח. החסידים שראו את זהירותו זו, הידרו גם הם כך. הנהגה זו השתנתה על ידי הרבי בשנת הקהל תשמ"ח, אז אחז גם את האתרוג כל משך ההלל, על מנת להדגיש את ענין האחדות שצריך להיות בשנה זו, כפי שביאר בשיחתו באותה השנה. מאז נוהגים החסידים כך בשנות הקהל.
• למרות הזהירות הגדולה לשמור על האתרוג מכל שריטה, הורה הרבי שיש הידור בשימוש בו למבצע ד' מינים, על אף שהשימוש הרב יפגע ביפיו, והוסיף: "וכבר ידועה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר שנתן לכמה וכמה לברך בהאתרוג שלו, ומסופר על אחד הרבנים הצדיקים (כמדומה מפולין) שהתנהג כן בקביעות, וכששאלוהו, והרי ע"י משמוש נוגעים בהענין דהדר, ענה שאין לך הדר מזה שכמה וכמה מבני ישראל יקיימו בו מצות נעלית זו".

בחסידות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל ארבעת המינים שבלולב מבטאים את ענין האחדות, אך במיוחד האתרוג, ולכן הוא הראשון שנזכר בפסוקים. האחדות שבאתרוג היא שהוא "דר באילנו משנה לשנה", כלומר, שהוא סובל את כל שינויי מזג האוויר, ולא זו בלבד, אלא שהוא גדל מהם (שהרי אם לא היה גדל, היה מתקלקל), כלומר, ששינויי מזג האוויר מן הקצה אל הקצה נכללים בו והוא גדל מהם.

קישורים חיצוניים

• להחליף "עוזי" ב"פנטום" ● כתי"ק לסוכות מענה הרבי אודות נטילת אתרוגי קלבריה דוקא
• איך נבחר אתרוג כשר? • המדריך המלא - מאת הרב שמואל גדסי, מו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ברחובות.
• - אתרוגי קלברייה לארץ-הקודש, ניצוצי רבי, הרב מרדכי מנשה לאופר, גיליון התקשרות 586.
• 'ואנוהו', מוסף תורני לבטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב
• קניית אתרוג בשמיטה, הרב חיים הלל רסקין (אנגלית)