נפתלי צבי ברג

הרב דוקטור נפתלי צבי יהודה ברג (כ"ב אב ת"שכ"ז תמוז תשנ"ד) היה חסיד חב"ד ומדען שעבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית ("הפנטגון").

תולדות חיים

נולד בכ"ב אב בשנת ת"ש להורים שאינם שומרי תורה ומצוות בשיקגו, בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "בית הכנסת בני ראובן שיקגו"[1], כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב דוד משה ליברמן שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח על ידי הוריו בכיתות א' וב' לשיעורי העשרה ביהדות מספר פעמים בשבוע כעבור זמן החל להתכתב עם הרבי ולשאול אותו שאלות בעניינים מסוימים.

בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג בשנת תשי"ד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בבדפורד , באותה עת נפגש לראשונה עם הרבי. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים במונטריאול, שם קיבל סמיכה לרבנות וערך את שיחותיו של הרבי[דרוש מקור].

בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך לאוניברסיטה לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר על כך להוריו לאחר זמן. למרות התנגדותו הגמורה מתחילה, הסכים הרבי בדיעבד לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד חסידות או חת"ת כהגנה מהאווירה הרעה [2].

לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, ולאחר מכן עשה דוקטורט באוניברסיטה באלקטרו פיזיקה.

בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת תשל"ח קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, בתשל"ט קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת תשמ"ב קיבל מטעם ארצות הברית את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח להיפגש עם בכירים רבים למימון הפרויקטים. פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי והוא סירב לכך ע"פ הוראת הרבי בשל השפעתו שם על יהודים ושאינם, דבר שהובן כעידוד בדיעבד לעבודתו שם.

בנו, בן ציון, מספר: "באחד מביקוריו אצל הרבי, אבי הביא עמו מתנה – אחת המהדורות הראשונות של ספר התניא שלא היה ברשות הספרייה של הרבי. הרבי לקח את הספר והודה לו. "מתי תכתוב משהו כזה?", שאל אותו הרבי, כשכוונתו לעניינים תורניים. אבי חייך ומשך בכתפיו, אך הרבי הדגיש שהוא מתכוון ברצינות. מאוחר יותר, עבד אבי לצד פרופסור ברנובר בהוצאת "באור התורה" – בטאון בנושאי תורה ומדע, ופרסם בו מאמרים רבים. הוא גם כתב בנושאים אחרים, למשל, מאמר למדני בנושא התענית בהלכה. בפעם הבאה שהם נפגשו, הביע הרבי את הערכתו על כתיבת המאמר התורני – "דבר תורה של ממש", כינה זאת הרבי. "לא חשבתי שמישהו קרא את המאמר ההוא", התבטא אבי באוזני חבר" [3].

היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור ירמיהו ברנובר ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים.

כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי.

בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע. הוא סירב בהוראת הרבי אפילו לדבר עימם. לאחר מעצר פולארד, הוא היה במעקב הממשל האמריקאי לגבי זה, נבדק במכונת אמת, ועבר מבחנים רבים בעניין.

בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות מאמר מליקוטי תורה של אדמו"ר הזקן. בשנת תשנ"א חלה במחלה הידועה, ובתו עברה אצל הרבי בחלוקת הדולרים בי"ד אייר תנש"א וביקשה ברכה. הרבי שאל אותה האם אביה עובד על המצאותיו וענתה שאינו יכול כי הוא בטיפול נמרץ. הרבי הגיב שהוא כנראה באמצע עניין שלא סיים, ויש לומר לו שעליו להבריא מהר יותר בעבור זה, ברומזו שבכך תלויה הרפואה. לאחר מכן בברכת הרבי - הבריא [4]

בחודש סיוון תשנ"ד תקפה אותו שנית המחלה הידועה, ובכ"ז תמוז תשנ"ד נפטר.

בי' תשרי תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו[5].

משפחתו

  • בנו, ר' בן ציון ברג - קראון הייטס

חתניו:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. למרות התנגדות הוריו.
  2. לימים העיד בנו שבזכות זה אביו עד סוף ימיו היה מקפיד על חסידות או חת"ת.
  3. "הסיפור שלי", גליון 423.
  4. ניתן לראות את הסרטון מחלוקת הדולרים, י"ד אייר תנש"א, באתר חב"ד און ליין: https://col.org.il/news/138359. וראו כתבה באתר col. אור לכ"ח אייר תשפ"ג: https://col.org.il/news/145534
  5. דיווח באתר COL.