רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.

סמל העיר

מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"[1].

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.


בית ספר חב"ד

בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.

 
בית ספר חב"ד זרנוגה, רחובות

חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.

קהילת חב"ד בעיר

בשנת תש"ל החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת תשל"ג הצטרף לקהילה הרב שלמה גלעדי שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.

על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב חיים חייקין, הרב נתן ויינר, הרב ישעיהו יהודה, הרב אהרן קרצ'מר, הרב שלמה איידלמן, והרב אריה לייב דמיחובסקי[2].

בשנים הראשונות להתפתחות הקהילה התווספו בחורים ממשפחות לא חב"דיות שלמדו בתומכי תמימים והם השתלבו בתפילות התוועדויות ומבצעים של הקהילה המתפתחת.

בשנים אלו מניין חב"ד התארח בבית משפחת ר' נתן ויינר ובמקומות נוספים עד אשר המניין עבר למקום של קבע - בית הכנסת במבנה חד קומתי ברחוב התחיה, בו הוקם גם חדר חב"ד עבור ילדי הקהילה.

 
בית כנסת חב"ד (משמאל) וגני חב"ד (מימין)
 
בית כנסת חב"ד ברחובות אולם התפילה המרכזי בתקופה בה הישיבה התארחה בו

בשנות הל' המאוחרות גבאי בית כנסת חב"ד הרב חיים חייקין ניהל ואירגן בניית מבנה מפואר גבוה ורחב ידיים עבור בית הכנסת ומוסדות חינוך, אשר באותם ימים כללו "חדר" וגני ילדים אשר נוהלו על ידי חברי הקהילה.

בית הכנסת עבר לבניין החדש הממוקם בקצה כחוב התחיה בשכונת דניה, הכולל ארבע קומות, ובבניין ובחצר אשר מסביבו התפתחו עם השנים תלמוד תורה חב"ד לוי יצחק, גני חב"ד, ועוד פעילות עניפה הקשורה לבית כנסת ובית חב"ד.

מוסדות חינוך

בשנים הבאות נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי, בהנהלת הרב אמיר הרץ חתן הרב חיים חייקין ממייסדי הקהילה.

 
מנכ"ל המוסדות הרב שחר, הסמנכ"ל הרב קרלנשטיין וראש הישיבה בעיר הרב חיים אהרון

במהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.

בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב[3].

מנכ"ל מוסדות חינוך הנזכרים, הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.

בעיר מוסדות חינוך נוספים:


ניסיון להקמת שכונת חב"ד

מוסדות חינוך חב"ד מפוזרים במיקומים שונים וכך גם אנ"ש רחובות מפוזרים באיזורים חרדים ואחרים.

בשנות המ' ראשי הקהילה עמלו על תוכנית לבניית שכונה חב"דית והגיעו לפסים מעשיים אך בתקופה הרלוונטית לא היה די ביקוש והתוכנית ירדה מהפרק.

נציג בעירייה

בבחירות המוניציפליות האחרונות נעשה ניסיון להכניס נציג חב"די לעירייה וללא הצלחה. ולקראת בחירות תשפ"ד הוצב בשנית העסקן החב"די הרב אריק ליפסקר כמועמד חב"ד לעירייה והפעם כרשימה נפרדת של מפלגת חב"ד.

בתי חב"ד

בעיר רחובות, הפעילות להפצת היהדות והחסידות החלה משנת תשכ"ט (1969) במסגרת סניף צעירי חב"ד בראשות הרב אריה לוין - משפיע קהילת חב"ד בעיר. הפעילות היתה במבצעים שייסד הרבי אז. מבצע תפילין ומבצע מזוזה, ביקורי בית, שיעורי תורה, נרות שבת-קודש ועוד. כמו כן התקיימה פעילות עניפה בבסיסי צה"ל באזור. בשנת תשמ"א (1981) הגיע לעיר שליח הרבי, הרב מרדכי קסטל על פי הזמנת ראשי הקהילה הרב לוין והרב חייקין. הרב קסטל נולד בבוסטון מסצ'וסטס שבארה"ב. התחנך בישיבות חב"ד בארצות הברית, ובשנת תשל"ח (1978) הגיע לארץ כשליח הרבי לארץ הקודש. לאחר חתונתו הורה לו הרבי לצאת לשליחות ברחובות, ואז מונה למנהל בית חב"ד בעיר. מאז פעילות בית חב"ד מוסדה והתרחבה, והגיעה לקהלים נוספים.

עד שנת תשמ"ג (1983) בית חב"ד פעל רק מבית כנסת חב"ד בשכונת דניה. בשנת תשמ"ד (1984) בכדי להגיע לקהל רחב יותר, בית חב"ד ראה צורך לפתוח משרד וחנות לתשמישי קדושה במקום מרכזי בעיר, ואז בית חב"ד התחיל לפעול גם ברחוב הרצל 155 (בחצר). בשנת תשנ"ב (1992) לאחר שהתעורר צורך בשליח נוסף בעיר, הרב קסטל בברכת הרבי צרף את הרב מיכאל רייניץ לבית חב"ד כמנהל פעילות. הרב רייניץ נולד בשנת תשכ"ז (1967) בלוד, התחנך בישיבות חב"ד בארץ ובארה"ב. לאחר חתונתו הוא הגיע לרחובות. הרב רייניץ התברך במציאת חן בעיני כל רואיו, והוא פועל בעיר במרץ רב ובהצלחה גדולה. בית חב"ד רחובות פועל בהצלחה מיוחדת בבתי הספר והגנים בעיר. בתוכנית 'בית ספר ליהדות' במשך למעלה מ-25 שנה, השתתפו עשרות אלפי ילדים. שהתתפו למדו וחוו את הסדנאות המיוחדת בחגים. בשנת תשס"ד (2004), בית חב"ד פתח סניף נוסף בקניון. הקניון ברחובות מהחשובים בארץ, עוברים בו מדי יום עשרות אלפי אנשים. ועל מנת להגיע לקהלים נוספים נפתח הסניף. ב'חב"ד בקניון' יושב הרב שמואל לסקר. אפשר במקום להניח תפילין, להשתתף בשיעור תורה, ועוד. בשנים האחרונות פעילות בית חב"ד נטעה שורשים ברחבי העיר, והורגש צורך בפתיחת סניפים שונים של בית חב"ד ברחבי העיר. סניפים רישמיים של בית חב"ד נפתחו בשכונות - היובל-מקוב וברחובות ההולנדית וגם במרכז הרפואי קפלן[4].

במקביל פועל במרכז רחובות - *מרכז "אגרות קודש - כותבים לרבי", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.

מוסדות חב"דיים נוספים

מינוי רב קהילה

 
רב קהילת חב"ד, הרב גלוכובסקי

עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי[5], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד.

תפקידים נוספים בקהילה

קישורים חיצוניים


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
  2. תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי
  3. אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות  
  4. אתר בית חב"ד רחובות
  5. מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.