רחובות
רחובות היא עיר במישור החוף הדרומי בארץ ישראל. הוקמה כמושבה בשנת תר"נ (1890) והוכרזה כעיר בשנת תש"י (1950). לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לתשע"ד יש ברחובות מעל 130,000 תושבים.
מקור שמה של העיר הוא בפסוק מהמקרא: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ"[1].
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר
בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקור בארץ ישראל במהלכו ביקר בארבעת ערי הקודש, והשתטח על קברי האבות. ביקורו ארך כשבועיים, ובכניסתו לארץ הקודש עבר בעיר רחובות וגם בסיום הביקור - בט"ז מנחם אב תרפ"ט עלה על רכבת בתחנת לוד יחד עם משלחת של רבני חב"ד, שהמשיכו ללוותו עד לתחנת הרכבת ברחובות, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחסידיו והמשיך בנסיעתו על רכבת נוספת שנסעה למצרים, משם המשיך לביקורו בארצות הברית.
בית ספר חב"ד
בקיץ תשי"ב הוקם בשכונת זרנוגה ברחובות בית ספר חב"ד זרנוגה אשר הלך והתפתח עם השנים ולמדו בו מאות תלמידים.
חרף הקשיים הרבים עמם היה צריך המוסד להתמודד, הוא המשיך לפעול ובהצלחה בברכותיו ועידודו התכוף של הרבי לצוות העובדים בו, והוא התקיים קרוב לעשרים שנה עד לסגירתו בראשית שנות הלמ"ד.
קהילת חב"ד בעיר
בשנת תש"ל החלה להתגבש קהילת חב"ד בעיר, ובשנת תשל"ג הצטרף לקהילה הרב שלמה גלעדי שהחל לשמש כמורה הוראה עבור המשפחות.
על ראשוני החסידים בקהילה נמנים הרב אלימלך שחר, הרב אריה לוין, הרב שלמה איידלמן, הרב אריה לייב דמיחובסקי[2]
מינוי רב קהילה
עם הגעת קבוצת שלוחי הרבי לארץ הקודש וקבלת ההוראה לתפוס עמדות מפתח רבניות, דחפו מספר עסקנים חב"דיים להתמנותו של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כרב הקהילה המתפתחת, ובשל העובדה שכבר היה בקהילה רב ששימש בפועל כמורה הוראה, הכריע הרבי שישאלו את פיו של המרא דאתרא שהורה לגשת לבחירות שנערכו בקיץ תשמ"א, בהם זכה ברוב הקולות הרב גלוכובסקי[3], המשמש עד היום כרב הקהילה וכסגן מזכיר בית דין רבני חב"ד.
משפיע הקהילה הוא הרב יהודה אריה לייב לוין, ורב בית הכנסת וקהילת הצעירים בעיר, הוא הרב שמואל גלוכובסקי.
מוסדות חב"ד בעיר
מוסדות החינוך קמו צעד אחד צעד, בתחילה הוקם גן ילדים בשכונה מרוחקת ממקום מגוריהם של אנשי הקהילה, לאחר-מכן קם 'חדר' שנפתח בבניין בית הכנסת של אותם ימים. בשנים הבאות נבנה בית כנסת מפואר ולאחר מספר שנים נפתחה במבנה בית הכנסת החדש כיתה א' לבנים, כשבכל שנה נפתחת כיתה נוספת, ולאחר מספר שנים עבר החיידר למוסד בו שכן בי"ס שז"ר, והוא נקרא היום תלמוד תורה לוי יצחק על שם אביו של הרבי.
בבמהלך השנים נפתחה גם כיתה א' לבנות, אולם כעבור חודשים ספורים הוחלט לשלוח את בנות הקהילה ברחובות וראשון לציון ללמוד בנס ציונה, כדי שבית הספר הוותיק של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש הפועל בעיר זו, לא יקרוס.
בשנת תשע"א העבירה העירייה שטח לבית הספר בנות חב"ד בעיר, והוא החל לפעול לקראת שנת הלימודים תשע"ב[4].
מנכ"ל המוסדות הינו הרב אלימלך שחר, סמנכ"ל המוסדות הינו הרב ארז קרלנשטיין.
בעיר פזורים מוסדות רבים:
- מעונות.
- גני ילדים לבנים ולבנות.
- גני עולל - חינוך מיוחד.
- תלמוד תורה "לוי יצחק" לבנים בהנהלת הרב אמיר הרץ.
- ישיבה קטנה מאור מנחם
- ישיבה גדולה תומכי תמימים דעת
- בית תבשיל לחיות בכבוד של הקהילה הממוקם בעיר ראשון-לציון.
- סוד הגן הנעלם.
- בית ספר לבנות[5].
- תיכון חסידי לבנות.
- ארגון - "אגרות קודש - כותבים לרבי", בניהולו של הרב הרצל בורוכוב.
מוסדות חב"דיים נוספים בעיר
- בית דין רבני חב"ד.
- קרן המקוואות.
- כולל אור יעקב ואור זרוע - בראשות הרב מאיר אהרון, ובהנהלת משפחת מזרחי.
- ישיבת דעת רחובות - בעבר הייתה ישיבה לבעלי תשובה בראשות ובהנהלת הרב יצחק ערד וכיום ישיבה גדולה כשהרב ערד עומד בראשה.
- בית חב"ד - מנהל: הרב אברהם מרדכי קסטל. תחתיו עובד מנהל הפעילות והשליח לציבור העולים הרב מיכאל רייניץ. ותחתיו בתי חב"ד נוספים ברחבי העיר
- משרדי המוקד הטלפוני נחייג ונשמע בניהולו של הרב יעקב לנצ'נר.
קישורים חיצוניים
- ברכה מאנשי רחובות
רבי יומי - התייסדות קהילת חב"ד בעיר, הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ חומש בראשית, פרק כו, פסוק כב.
- ↑ [.https://www.yahad.org/69181.html תולדות ר' אריה לייב דמיחובסקי]
- ↑ מתוך המשפחות שהשתתפו בבחירות.
- ↑ אחרי 25 שנים: בית ספר לבנות ברחובות
- ↑ נוסד בשנת תשע"ב.