שביעי של פסח

		ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: יש לתת את ביאור תורת החסידות על עניינו של שביעי של פסח, ולא חסרים ביאורים כאלה...
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שביעי של פסח, הוא יום טוב המסיים את חג הפסח, החל ביום השביעי של החג - כ"א בניסן. ביום זה אירעה קריעת ים סוף. בארץ ישראל יום זה הוא היום האחרון של פסח, שבו מאירה הארת המשיח ואוכלים את סעודת משיח.

אירועים שהתרחשו בתאריך זה

בשביעי של פסח ישנו הגילוי של משה רבינו ולכן קוראים בו "אז ישיר משה"^[1].

בלילה זה אירע נס קריעת ים סוף.

ענין החג

אדמו"ר הריי"צ כותב^[2] שהגילויים שהיו אצל הרביים בשביעי ואחרון של פסח הם יותר נעלים מהגילויים שהיו בראש השנה וביום כיפור ומכל "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אַנדערע גילויים", כמו כן מאריך אדמו"ר הריי"צ אודות מעלת הטבילה במקווה שבערב שביעי של פסח.

הרבי מסביר כי ענינו של שביעי של פסח הוא קריעת ים סוף, שהוא ענין הקשור עם משה רבינו, כמו שכתוב בוקע ים לפני משה, ולכן כתיב "אז ישיר גו'" לשון יחיד, אלא שגם בני ישראל עמדו אז במדריגת משה; ואילו אחרון של פסח קשור עם הארת המשיח.

זהו החילוק בין הימים הראשונים של פסח ובין הימים האחרונים של פסח, שהימים הראשונים של פסח שייכים ליציאת מצרים שהייתה על ידי משה רבינו, והימים האחרונים של פסח שהם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שייכים לגאולה העתידה.

הלכות ומנהגים

ברכת שהחיינו

היום טוב היחידי בשנה שאין מברכים בו שהחיינו הוא שביעי ואחרון של פסח, מה שאין כן בכל שאר הימים טובים: ימים הראשונים דחג הפסח, חג השבועות, חג הסוכות, שמיני עצרת, ואפילו בראש השנה וביום הכפורים, מברכים שהחיינו - כי, ברכת שהחיינו היא רק על ענין שכבר בא בהתגלות, ולא על ענין שמשתוקקים אליו אבל עדיין לא בא בהתגלות - כגון ביאת משיח שמתבטאת בשביעי של פסח - ועדיין לא בא.

רבותינו נשיאינו נהגו להזכיר בשביעי של פסח את הענין של אי-אמירת שהחיינו, כיון שעל אף שלא נוהגים לומר שהחיינו בפועל, יש סברה שכן לברך שהחיינו^[3], וכן כדי לגלות אצל יהודי את הגעגועים והציפייה למשיח.

להישאר ערים

בליובאוויטש נהגו להישאר ערים במשך כל הלילה ולעסוק בתורה, אך אין נוסח מיוחד של תיקון וכדומה שנהוג לומר.

אדמו"ר הרש"ב התבטא שלהישאר ערים אפילו בלא ללמוד, זהו גם כן ענין.

רבותינו נשיאינו הורו ללמוד בלילה זה את מאמר אדמו"ר הזקן על הפטרת אחרון של פסח ד"ה "והניף ידו על הנהר" שבלקוטי תורה.

בחלק מקהילות פולין נהוג להישאר ערים עד חצות, ולשפוך מים על הרצפה ולצאת בריקוד על המים עד שהם מתייבשים, זכר לחציית ים סוף שאירעה ביום זה, אך בחב"ד אין נוהגים במנהג זה.

סעודת משיח

תקנת הבעל שם טוב לערוך סעודת משיח לאחר תפילת מנחה באחרון של פסח (יום השמיני של פסח בחו"ל). מכיון שבארץ ישראל אין יום שמיני, עורכים הסעודה בשביעי של פסח.