חדר אור ליובאוויטש
| מוסדות אור ליובאוויטש כפר חב"ד | |
|---|---|
 סמליל חדר אור ליובאוויטש | |
| אפיון | מוסד חינוך על טהרת הקודש, לימוד גאולה ומשיח |
| תאריך יסוד | י"א אלול, תש"פ |
| מיקום | כפר חב"ד |
| מנכ"ל | הרב יוסף יצחק לבקיבקר |
| מנהל חינוכי | נועם אליאס |
| משפיע | אריה קרישנזפט |
| מספר תלמידים | כ-250 |
אור ליובאוויטש הוא חדר לחינוך על טהרת הקודש בכפר חב"ד, תחתיו פועלים גם גני ילדים. המוסד הוקם לקראת שנת הלימודים תשפ"א תחת רישיון של משרד החינוך, דגש מיוחד ניתן במוסד על חינוך המתאים לתקופתנו ולימוד ענייני גאולה ומשיח.
היסטוריה
במהלך השנים בכפר חב"ד לא היה מוסד שהשתית את לימודיו בענייני משיח וגאולה שהיה מוכר ומתוקצב על-ידי הממשלה. במהלך השנים ניסו לפעול להקמת מוסד כזה שיאושר ויתוקצב על-ידי משרד החינוך אך הדבר נחל כישלון. בשנת תש"פ קבוצה של הורים בכפר חב"ד החליטה להקים את מוסדות אור ליובאוויטש - מוסד שיקבל הכרה רשמית ממשרד החינוך, מיד לאחר מכן הם החלו בפעילות תמריצית אצל כל בעלי ההשפעה במשרד החינוך, בועד כפר חב"ד ובמועצה האזורית שדות דן כדי לדאוג שהחיידר החדש יוכל לקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך.
הרב מנחם מענדל בליניצקי והרב אברהם מיידנצ'יק מבית חב"ד לאישי ציבור פנו לידידם המשותף, שר החינוך מר יואב גלנט בבקשה שמשרדו יכיר במוסד החדש, שר החינוך אישר את הקמת המוסד, ופעל שיקבל 'סמל מוסד' והכרה ממשרד החינוך. וכן חברי הועד מקומי כפר חב"ד ר' אברהם חנוכה, ר' יעקב קניג, וחבר המועצה ר' חיים רייכמן פעלו שהמוסד יוכר רשמית מצד המועצה ומצד הועד, ואכן בסוף חודש סיון תש"פ קיבל חיידר אור ליובאוויטש 'סמל מוסד' והכרה רשמית מצד רשויות המדינה, המועצה וועד מקומי כפר חב"ד.
בי"א תמוז תש"פ הוכרז בצורה רשמית על הקמת החיידר במעמד חגיגי שהתקיים באולם מסעדת 770[1], את המעמד כבדו ההורים המייסדים וההנהלה החדשה.
בי"ג - י"ז תמוז תש"פ עשו מייסדי החיידר מגבית צ'ארדי[2] שבמהלכו גוייסו בתוך ארבעה ימים כ-3,000,000 שקל.
לאחר הצלחת הקמפיין, נערכה התוועדות גדולה בבית הכנסת ישראל אריה לייב (תפילה למשה) בכפר חב"ד, בה הכריזו על מיקום בניית החיידר. המיקום הראשוני שנבחר להקמתו היה בסמוך לתלמוד תורה הוותיק ולאור שמחה. אך לאחר זמן מה המיקום שונה לשטח הנמצא בין בית רבקה צעירות לבין משרדי צעירי אגודת חב"ד ופעילי חב"ד.
בכ' מנחם אב, תש"פ התקיים מעמד הנחת אבן הפינה[3] לחיידר החדש. המעמד התקיים בנוכחות מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. את המעמד כבדו ראש מועצה איזורית שדות דן מר דוד יפרח, סגן יו"ר המועצה ר' בנימין ליפשיץ, יו"ר מטה משיח ר' שמואל הנדל, יו"ר יד לילד המיוחד ומנהל הפרוייקטים של אגו"ח ר' מנחם מענדל בליניצקי, הורים ומייסדי החיידר.
בי' באלול תש"פ נשלמו הקמת המבנים של החיידר, ובי"א באלול נפתחה שנת הלימודים בחיידר אור ליובאוויטש[4]. התלמוד תורה ניזון בעיקר מתלמידים שלמדו בתלמוד תורה בית חינוך ליובאוויטש שנסגר בשנה קודם, ובשנתו הראשונה מנה כ-250 תלמידים.
עקרונות המוסד
- גישה חינוכית: חיזוק ההתקשרות הפנימית לרבי מלך המשיח, חיזוק יראת שמים פנימית אצל החניך, טיפוח מידות טובות ודרך ארץ, החדרת תודעת הגאולה כך שהחניך חי ונושם גאולה ומשיח, והדבר משליך ישירות על לימודו והתנהגותו במשך כל שעות היממה.
- גישה לימודית: לימודי קודש במשך כל היום כולו, כיתות קטנות - בשביל שכל תלמיד יקבל יחס אישי בהתאם למעמדו ומצבו, דגש על פיתוח רגש אהבה של התלמיד ללימוד התורה. אחריות הנהלת המוסד על החניך בכל שעות היממה.
- גישה חסידית: המחנכים במוסד הם יראי שמים ומקצועיים השומרים על קשר איכותי ועקבי בין המחנך לחניךלמנוע כמה שיותר חוסר מסגרת.
עוד יתרון נעלה וחשוב הוא שותפות פעילה בין הצוות החינוכי וההורים, וכהוראת הרבי צמצום חופשים (ככל הניתן) והמשך מסגרת חינוכית פעילה גם בימי חופשה.
צוות החיידר
- חברי הנהלה
- הרב יעקב קעניג
- הרב מנחם טל
- הרב יוסף יצחק אופן
- הרב מאיר בוסטומסקי,
- הרב מנחם מענדל טאלער,
- הרב מנחם מענדל בליניצקי
- מנכ"ל - הרב יוסף יצחק לבקיבקר
מנהל חינוכי;
- מנהל נועם אליאס
- סגן מנהל לוי דרון
- מורים
- הרב אריה קירשנזפט
- הרב תומר רטהאוז
- הרב יהושע אלישביץ
- הרב שמואל מיפעי
- הרב אברהם מרקוביץ
- הרב שניאור שקולניק
- הרב שמואל קורנט
- הרב זיו הוך
- הרב איצ'ה מיידנצי'ק
- בעבר
- משפיע - הרב זושא פוזנר עד לפטירתו
ראו גם
לקריאה נוספת
- מוסד שהוא נס, שבועון בית משיח גליון י' טבת תשפ"א עמוד 22
