דבר מלכות משפטים (א')
דבר מלכות משפטים היא השיחה שנאמרה בשבת קודש כ"ז שבט תשנ"ב, והוגהה לאחר מכן בידי הרבי בלשון הקודש[1].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
אודות השיחה
רקע
בשבוע פרשת משפטים תשנ"ב נחתם הסכם שלום בין ארה"ב ורוסיה, ובכך באו לסיומם המפתיע קרוב לחמישים שנות 'המלחמה הקרה': לאחר מלחמת העולם השנייה התפשטה השפעתה של ברית המועצות של רוסיה הקומוניסטית על כל חציה המזרחי של אירופה וכך נוצר הגוש המזרחי. שלעומתו היה חציה המערבי של אירופה וארצות הברית – הגוש המערבי.
בין שתי הגושים הייתה עויינות הדדית, שאמנם לא גלשה למלחמה ממשית, אך הייתה בעלת משמעויות רבות של מלחמה. הצדדים קיימו ביניהם מירוץ חימוש של נשק אטומי למקרה שהמלחמה האמיתית תתפרץ. תקופה זו קבלה את הכינוי ה'מלחמה הקרה'.
בשנת תש"נ קרסה ברית המועצות בפתאומיות (בנבואת הרבי), ובהמשך לכך בשנת תשנ"ב נחתם הסכם שלום בין נשיא רוסיה ונשיא ארצות הברית, שכלל הסכמה ברורה על פירוק נשק אטומי, והפניית תקציבים צבאיים לצרכי שלום.
תוכן השיחה
בשיחה זו לומד הרבי הוראה מהמאורעות שארעו באותה תקופה שגדולי מעצמות העולם חתמו ביניהם על הסכם לצמצום כלי נשק וניצולו למטרות טובות. הרבי אומר שזה קורה מכיון שמתקרבים לימות המשיח בו יהיה היעוד "וכתתו חרבותם לאתים" - שמכלי הנשק יעשו דברים מועילים, ויהיה רק שלום בין כולם! עוד מוסיף הרבי, שמימוש יעוד זה הוא תוצאה ישירה מעבודתו של מלך המשיח בעולם, ומוכיח מכך שבנין האו"ם בו נערכה הפגישה בין המנהיגים נמצא בעירו של נשיא הדור - ניו יורק, ונבנה בסמיכות להגעתו של הרבי לניו יורק. במילים פשוטות אומר הרבי: שכתוצאה מעבודתו בעולם ארע המפנה הגדול ביחסים בין המעצמות.
בהמשך מסביר הרבי איך ענין זה נרמז בפרשת השבוע, פרשת משפטים, שעוסקת בעיקר בדינים המחוייבים בשכל, אך שצריך לקיימם מצד ציווי הקב"ה. הסיבה לכך ששכל האדם מבין את דינים אלו, היא רק מפני שכך מחייבת חכמתו של הקב"ה. וכך בנוגע להסכם שנעשה, שהסיבה לכך שהשכל האנושי של אומות העולם מבין שיש לעשות שלום, הוא מכיון שחכמתו של הקב"ה חייבה שהגיע זמן הגאולה!.
פנינים מהשיחה
מי"ד ממ"ש
בשיחה המוגהת כתוב שהגאולה תבוא "תיכף ומיד ממש, על כל הפירושים שב"מיד", וכל הפירושים שב"ממש"". ואכן ישנם בזה כמה פירושים, "ממש תוארו גשמיות שבגשמיות"[2], או "ממש שמורה על נצחיות"[3], ועוד. אך בסרט ההקלטה (שיחת כ"ד שבט בסיומה) ניתן לשמוע את הביטוי כפי שיצא מפיו, "כל הראשי תיבות שבמיד, וכל הראשי תיבות שבממש" (ובלשונו הק': "די אלע ראשי תיבות אין מיד, און די אלע ראשי תיבות אין ממש").
בשיחות אחרות נותן הרבי כמה ראשי תיבות ל"מיד", ביניהם: "משה ישראל דוד", "משיח (שמנחם שמו) יוסף דובער" (האדמו"ורים עפ"י סדר הקרבה אלינו). והראשי תיבות של ממש ידוע בין החסידים כשמו של הרבי - מנחם מענדל שניאורסון.
נשיא דורנו
אמנם כשהרבי מדבר שהשינוי המתחולל בעולם הוא כתוצאה מפילותו של מלך המשיח - נשיא הדור, מתבטא בעיקר על האדמו"ר הריי"צ, אך בהערה 26 מרמז בבירור שמתכון אל עצמו: "ולהעיר, שארגון חבר העמים למטרת אחדות ושלום בין העמים הוקם בחצי כדור התחתון לאחרי ובסמיכות לבואו של נשיא דורנו לחצי כדור התחתון (החל מההחלטה שנתקבלה באמצע המלחמה, בשנת תש"ב לערך[4]...ועד לבניית הבנין המיוחד (בשנת תשי"א לערך)[4]" - השנה תש"ב סמוכה לזמן בו הגיע הרבי מלך המשיח לניו יורק, ושנת תשי"א היא שנת קבלת נשיאותו! בכך מדגיש הרבי שהכוונה ב"נשיא דורנו" היא אל עצמו[5].
קישורים חיצוניים
- השיחה: המוגהת • הבלתי מוגת • בגרסת טקסט
- גליונות: דף עזר • מדקדקים • חדור בד"ם
הערות שוליים
- ↑ בעריכת השיחה והגהת הרבי שולבו בה קטעים מהשיחות שנאמרו בכ"ה וכ"ח שבט.
- ↑ היום יום כ"ג מנחם-אב
- ↑ דבר מלכות שופטים
- ↑ 4.0 4.1 הדגשה זו אינה במקור
- ↑ עיין עוד שיחת פרשת וארא תש"נ ובהערות 97 ו99. וכפי שהתבטא הרבי על הרבי הריי"צ ש"נשמתו בי". ועיין עוד בלקוטי מקורות בפרק "כ"ק מו"ח נשיא דורנו". ועוד.