משה הורנשטיין
הרב משה הכהן הורנשטיין (? - כ"ח באדר תש"א) היה חתנו של אדמו"ר המהר"ש ובנם של הנגיד ר' זלמן שאול הורנשטיין מחשובי חסידי בויאן ואמו מרת אסתר הינדה לאנדו, אשתו הייתה מרת חיה מושקא (מוסיא).
השידוך
ביום ח' בתמוז שנת תרנ"א נערכו קישורי התנאים וביום י' באלול שנת תרנ"ב נשא לאשה את מרת חיה מושקא, בתו של אדמו"ר המהר"ש.
תחילה התגורר הזוג ברוסיה ור' משה ניהל מפעל לחיתוך עצים. בשנים מאוחרות יותר עברו לפולין, שם התגוררו בעיר ורשה וכעבור זמן עברו לאטווצק. כשהחלה מלחמת העולם השנייה היה ר' משה מאוד חולה ולא יכל לקום ממיטתו וביום כ"ח אדר תש"א נפטר ומנוחתו כבוד באוטווצק.
רעייתו מרת חיה מושקא הייתה בתם הצעירה של אדמו"ר המהר"ש ומרת רבקה שניאורסון. כשאדמו"ר המהר"ש הסתלק, היא הייתה נערה צעירה ולכן את שידוכם עשה הרבי הרש"ב מפני שהרבי המהר"ש נפטר שמונה שנים קודם לכן, וכפי שכותב הרבי הרש"ב:
הם התחתנו בי' באלול תרנ"ב, את חתונתם מתאר באריכות אדמו"ר הריי"צ שהיה אז נער צעיר. (בשבת שבע הברכות של חתונתם, פרשת תבא ח"י אלול תרנ"ב, התגלו שבע התורות של הבעש"ט שאמר בגן עדן לאדמו"ר הרש"ב). לאחר חתונתם גרו ברוסיא בצל הגיס והאח הרבי הרש"ב, לר' משה היה מפעל לחיתוך עצים בתחנת יעלנא שבפלך סמולנסק, ובסמוך עליה הייתה אחוזה שם התגוררה המשפחה. באותה תקופה התעסק ר' משה הרבה בלימוד החסידות וכפי שכותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו:
שנת תרנ"ד היא שנה מבורכת בחסידות.. באותו זמן היו כבוד דודיי הרמ"מ שי' ומותני הרב משה שי' (הארנשטין) עסוקים מאוד בלימוד החסידות, דבר שהשפיע הרבה על כמה אברכים, בעלי כשרונות גדולים, שהיו משכילים במדעי עולם, ורחוקים מחסידות, ועל ידי הקביעות בלימוד החסידות התקרבו. מזמן לזמן הם היו נכנסים אל אבי, לשאול ולהתדבר בענינים שונים ממה שלמדו אז. לעיתים קרובות הייתה פגישה כזו אורכת כמה שעות
הרבי הריי"צ מספר גם בשיחותיו על ביקורים שעשה אצל המשפחה באחוזתה, ובקטע יומן אחר מספר על מאסרו של ר' משה הורנשטיין:
בעת ההיא קרה שבית החורשת לגיזור קורות ואוצר הנסרים של דודי רבי משה הורנשטיין שהיו בתחנת יעלניא, פלך סמולנסק, עלו על המוקד. בית החורשת והאוצר לא היו מובטחים מפני אש בחברות הביטוח ואם כן אפוא לא היה מקום כלל לחשוד את הבעלים שהבעירו את הבערה. אבל אחד האדונים שגם לו היה אוצר סחורה באותה תחנה, והוא היה מידידיו של העורך דין צורר היהודים שמאקאוו ימ"ש, אף כי לא סבל כל נזק מהשריפה, מצא מקום להעליל עלילה כי מר הורנשטיין העברי הצית אש באוצרו כדי שישרף אוצרו של אינו יהודי.
הצורר שמאקאוו מצא בקעה לבנות בנין של אשמה על מר הורנשטיין בייחוד ועל כל היהודים הגרים מחוץ לתחום המושב בכלל. ועל ידי פקודת הקטיגור מעיר סמולנסק, אוהבו של שמאקאוו, נאסר דודי בכלא, וכל עירבון לא הועיל
בפולין
לאחר זמן מה עברו לגור באנופול, ווהלין, ובשנת תרפ"ב עברו לורשה, פולין, בשנת תרפ"ט נערכה בורשה חתונת הרבי והרבנית חי' מושקא ומכיון שהורי הרבי לא יכלו לנכוח בחתונה זכו ר' משה ורעייתו הרבנית חיה מושקא הורנשטיין להיות השושבינים מצד הרבי. שנים מאוחר יותר עברו לאטווצק. בשנת תרצ"ה הפכה העיר אטווצק לבירתה של ממלכת חב"ד, בעת שאדמו"ר הריי"צ קבע בה את מקום מושבו.
כשהחלה מלחמת העולם הוא היה חולה, והיה מרותק למיטתו, וכך עברו עליו ימי המלחמה עד לפטירתו ביום כ"ח באדר תש"א בעיר אטווצק.(ומשום כך לא עזב בנו ר' מנחם מענדל - חתנו של אדמו"ר הריי"צ - את פולין למרות שהייתה לו אפשרות לצאת ממנה בתחלת המלחמה, כי לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד).
נטמן בבית העלמין באטווצק שבפולין.
אשתו, הרבנית חיה מושקא נלקחה יחד עם בנה וכלתה למחנה ההשמדה טרבלינקה. שם, ביום י"ד באלול תש"ב, הובלה לכבשנים.
משפחתם
- ר' שמואל הורנשטיין - נישא לברינא ממשפחת הגאון הגדול רבי יעקב געזונדהייט (רב ואב"ד ורשה בעהמח"ס תפארת יעקב על מסכת גיטין וחולין ועוד) מנהל מחלקה בקהילה היהודית בורשא. ר' שמואל וזוגתו נספו בגטו ורשה בשנת תש"ג. ר' שמואל נרצח עקה"ש בגטו ורשה ביום הולדתו בדיוק.
- ר' מנחם מענדל הורנשטיין - נשא את הרבנית שיינא, בתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ.
- ר' שרה ליס - התחתנה (לראשונה לר' שמואל רובנשטיין, ובפעם השני') עם ר' קלמן ליס שהיה מחנך ילדי ונערי ישראל ומשורר ידוע.
- ילדיהם:
- יקותיאל יעקב יוסף - אמו שרה נפטרה כשהוא היה בגיל צעיר, לאחר פטירתה גדל יעקב יוסף אצל דודו ר' מנחם מענדל הורנשטיין והרבנית שיינא, הוא נרצח בשואה.
- ר' רחל לאנדא - התחתנה עם ר' פנחס לייב לאנדא. הם עלו לגור בירושלים.
- ילדיהם:
- ר' זלמן דוד לאנדא - נהרג בקרב ירושלים במלחמת העצמאות ביום י"א בתמוז תש"ח.
- לאה הורנשטיין - נפטרה בציערתה.
קרוב משפחה נוסף, [בן דוד של ר' משה,] היה ר' שלמה הורנשטיין [בן יואל, אחיו של שאול זלמן], שהי' גם נשוי לנכדתו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק מאוורוטש סבו של הרבי הריי"צ נ"ע. [אשתו הייתה לאה בת שיינא ברכה דוליצקי, אחותה של הרבנית שטערנא שרה]. ר' שלמה הי' דר בשנותיו האחרונות בארה"ב והיה לו קשר חם עם הרבי נשיא דורנו והיה מגיע רבות ל770, הרבי היה שולח לו משלוח מנות מדי שנה בשנה, להלוויתו נסע הרבי לאיסט סייד שבמנהטן[1] משפחת הורנשטיין הייתה מהמשפחות החשובות באוטווצק והייתה ידועה כמשפחת חסד ומכניסת אורחים[2].
קישורים חיצוניים
- הרב אליהו שוויכה, תולדות הרב מענדל הורנשטיין תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51–74)
הערות שוליים
- ↑ משם התמונה הידועה של הרבי עם האדמו"ר רבי מרדכי שלמה מבויאן.
- ↑ כפי שסיפר תלמיד ישיבת תומכי תמימים באוטווצק יחיאל הדני שאכל במשך שנתיים אצל משפחת הורנשטיין: אומץ רב אזרתי כדי לדפוק על ביתה של משפחת הורנשטיין ולבקש לסעוד על שולחנם ימים אחדים בשבוע. המשפחה התגוררה בחווילה מפוארת במרכז העיירה שטורים של עצי אורן מקיפים אותה. כשנקשתי על דלת הכניסה, פתח את הדלת רבי משה והזמין אותי להיכנס פנימה. הוא היה גבה קומה ובעל פנים אצילות, וגם התנהגותו הייתה אצילית, וכיון ששימש מנהלו של בית היתומים בעיירה, היה ער למצוקות של ילדים וסיפורו האישי נגע לליבו. תקוותי הייתה שהמשפחה תסכים לארחני בשניים מימות השבוע ושתי משפחות נוספות יארחו אותי בימים הבאים, אך רבי משה ורעייתו מרת חיה מושקא בת הרבי מהר"ש התעקשו שאוכל אצלם את כל סעודות השבוע. אני זוכר במיוחד את יחסה החם של הרבנית. נחשבתי בעיניה לבן נוסף, והיא הרעיפה עלי מטוב לבה שהיה נדיר ומעולם לא נתנה לי להרגיש זר אלא תמיד אחד מהמשפחה. כבר בסעודות הראשונות הבנתי שמדובר כאו במשפחה מיוחדת במינה ומהר מאוד הוקסמתי מהנהגה המלכותית והאצילית שהייתה נחלתם של כל בני הבית - אם בתוכן השיחות ובצורת הדיבור של בני הבית סביב השולחן ואם בכל פרט בחיי היום יום שאפילו הצעדים שלהם בעת הליכתם היו שונים ומיוחדים. סעודות השבת בבית הורנשטיין היו חוויה מיוחדת. הסעודה התנהלה באווירה חסידית 'ליובאוויטש'אית ובצורה אריסטקרטית מאד. את תפילות השבת היה רבי משה מתפלל בבית המדרש של אמשינוב והייתי הולך עמו. בחזרה לביתו היה מביא איתו תמיד קבוצה של אורחים. הם כבר ידעו שהוא מארח נפלא מכל הבחינות ואהבו מאד לבוא אליו. בית המשפחה היה גם בית ועד לכל אנשי הרוח היהודים מגזע החסידים שחיו בעיר. הם הרבו להתאסף אצלו ואני זוכר שכל הסופרים היהודים מהשורה הראשונה בפולניה היו יושבים עמו ומצפים למוצא פיו. למשל בן דודו של הרבי, הסופר והפסיכולוג פישל שניאורסון היה מרבה לפקוד את הבית. דמות שכיחה בין אורחי הבית היה גם הסופר היהודי הגדול זלמן שניאור - ופרט לאלה היית מוצא שם את האורחים הטבעיים - חסידי חב"ד מכל אתר ואתר ומשלחות ציבוריות של קהילות יהודיות מכל רחבי המדינה שנהגו לנפוש באוטווצק. משפחת הורנשטיין אף הציעה לי לכבס את בגדיי בביתם. התחושה המשפחתית שהם העניקו לי הייתה גדולה עד כדי כך שבימים שהייתי נוסע למשפחתי בורשה, רבי משה דאג שאחותו גב' לנדאו תיתן לי כסף כדי שאוכל לקנות אוכל בחנות וחלילה לא ארעב. גם היא כמו אחיה הייתה אימהית ואכפתית והיה ניכר בה שהיא נמנית עם הענף המכובד הזה".