יום הולדת
יום הולדתו של אדם הוא היום בו אדם מציין את תאריך הלידה שלו מידי שנה, וביום זה מזלו גובר. ביום זה ראוי להוסיף בשמחה כהודאה לה', ולנצל את היום להוספה בעניני עבודת השם.
במקורות
מצויים מקורות רבים למשמעותו המעשית של ימי הולדת שונים, כאשר הדינים לא תלויים בבגרות נפשית או בתנאים אחרים, אלא ביום ההולדת בלבד, ביניהם: הפיכתו של הילד לבוגר וחייב במצוות ביום ההולדת ה-13, נערה בגיל 12, ועוד.
בתלמוד ירושלמי מובא שכאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום[1], ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"[2].
בגמרא במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת משה רבנו ודוד המלך שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה.
כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק[3], ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"[4].
אדמו"ר הזקן כותב בלקוטי תורה: "נשמת אדם הראשון מתחדש בכל ראש השנה, כי ראש השנה יום ברוא אדם הראשון"[5], דברים דומים כותב רבי צדוק הכהן מלובלין בקונטרס דברי חלומות, שהיום שהאדם נולד בו אין לו יראה משום דבר בכל דבר, והחיד"א כתב על הפסוק במשלי "עת ללדת" שעת הלידה הוא מזל בריא וחזק מאוד.
ציון יום ההולדת
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית"ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה" (בראשית, פרק מ', פסוק כ'), וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"[6], ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"[7].
בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"[8].
כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו[9] וכן על החפץ חיים שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם[10], וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין[11].
אצל חסידים ישנה ברכה המיוחסת לבעל שם טוב שהיה נוהג לברך את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יארן בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות).[12].
רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"[13], והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"[14].
הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".
רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה[15], ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'[16], ושהוא יום של חשבון נפש[17], ושהוא יום של תענית ותשובה[18], והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.
עם זאת, היו כאלו[19] שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות[20], ואף טענו שזהו מנהג גויים[21] ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה[22].
בחסידות חב"ד
בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם[23].
הרבי הפך את יום ההולדת לנחלת הכלל, ולאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא אף פתח במבצע יום הולדת.
בספר היום יום בתאריך י"א ניסן מובא פתגם אודות יום הולדת, המדבר על כך שיום זה הוא יום של חשבון נפש[24].
ישנם כעשרה מנהגי יום הולדת[25], חלקם תוקנו על ידי אדמו"ר הריי"צ. מהם: התבוננות וחשבון נפש, הוספה בלימוד התורה, הוספה בצדקה[26]
הרבי מסביר[27] כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם[28].
מכיון שלידת ילד יהודי מזרזת את הגאולה, השמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[29].
בנוסף לכך מציין הרבי, שכיון וביום הבר מצוה צריכה להיות שמחה גדולה כמו ביום החופה, ובכל שנה ההמשכות של אותו יום חוזרות ונעורות, צריכה להיות שמחה ביום ההולדת מצד השמחה שחוזרות ונעורות ההמשכות של יום הבר מצווה[2].
בנוגע לגר, כותב הרבי[30] שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.
יחידות לכבוד יום ההולדת
במשך שנים ארוכות, נהגו החסידים להיכנס אל הרבי בקשר עם יום ההולדת. באופן כללי, בשונה מאברכים שלעיתים היו נכנסים ליחידות פעמים נוספות, בחורי הישיבות היו נכנסים רק פעם אחת בשנה, בסמיכות ליום ההולדת.
הרבי מצידו העניק קדימות לחסידים שהיו מעוניינים להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת, והם היו נכנסים בלי להמתין לפי התור. המזכיר היה רושם את שמותיהם בנפרד משאר הרשימה, כיון שהרבי התנה זאת בכך שהיחידויות שלהם יוקדשו לקבלת ברכה ליום הולדת בלבד, ולא יעסקו בדברים נוספים.
נוהג זה נמשך עד לחודש תשרי תשל"ה, אז הכריז הרבי בהתוועדות של שבת בראשית[31] שמעתה ואילך יפסק נוהג זה, והסביר שלמעשה ענין זה לא היה נהוג בדורות קודמים אצל נשיאי חסידות חב"ד, והחשבון היה שיקדישו לכך זמן במטרה שזה יפעל גדולות ונצורות, אך משהתברר שלא כך הם פני הדברים, הרבי החליט לבטל נוהג זה[32].
עוגת יום הולדת
באחת השנים פנה הרבי למזכירו הרב חיים יהודה קרינסקי ביום הולדתו ט"ו כסלו ושאלו: "היום הוא יום ההולדת שלך, הכינו עבורך עוגת יום הולדת?"... הרחי"ק סימן בכתפיו כאומר "איני יודע", והרבי אמר: "צריך שיהיה לכם עוגת יום הולדת". למחרת, כשפגש אותו הרבי, שאלו שוב בחיוך באם אכן הייתה עוגת יום הולדת[33].
בהזדמנות אחרת כאשר עברו ילד ואמו בחלוקת דולרים בסמיכות לחג הפסח, והילד אמר לרבי שיום הולדתו יחול בשבוע הבא, בחול המועד פסח, התעניין הרבי מה עם העוגה, וכאשר הילד לא ידע מה להשיב, פנה הרבי לאמא ואמר "שתהיה עוגה - לפני או אחרי יום ההולדת"[34].
יום הולדת חסידי
היום בו מגיע חסיד לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי". ענין זה מוזכר בספר היום יום. הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת[35].
הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"[36], ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יום הולדת השישים - לקט אגרות קודש ושיחות מהרבי לגבי יום הולדת של יובל ה-60, י"ל על ידי מכון JLI לקראת יום הולדתו השישים של הרב משה קוטלרסקי
- הפן הרוחני של אירוע יום ההולדת משיחות הרבי אודות יום הולדת, אתר הגאולה
- מתי לחגוג יום הולדת כאשר אין ידוע תאריך הלידה?, תשובת הרבי מפי השליח הרב זלמן ליברוב, כג אדר התשע"ג (05.03.2013)
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, למה באמת שמחים ביום הולדת, התוועדות כתובה בתוך שבועון בית משיח
גליון שבת פרשת שמיני תשע"ו - ברכת המלך, ברכות הרבי לבעלי ימי הולדת, לפי סדר השנים
- זושא וולף, מזלו גובר, סקירה תורנית אודות מהותו של 'יום הולדת', בתוך קובץ 'שבענו מטובך', טבת תשפ"א
- רבי לילדים: יוֹם הֻלֶּדֶת שָׁמֵחַ! • מיוחד
- מבצע יום הולדת: ברכות והוראות של הרבי בחלוקת הדולרים • לקט
- משמעות יום הולדת ה-120, לקט מתורת רבותינו נשיאינו, לרגל 120 שנה להולדת הרבנית חיה מושקא
- למה חוגגים יום הולדת כל החיים?
(אנגלית) - לקט מיוחד: ברכות, איחולים, הוראות לימי הולדת
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".
- ↑ 2.0 2.1 שיחת ח"י אלול תשכ"ב בתחילתה.
- ↑ מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".
- ↑ מגילה יג, ב.
- ↑ שיר השירים נ, ב.
- ↑ שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.
- ↑ בראשית מ, כ.
- ↑ שנה ראשונה, פרשת ראה, סעיף יז.
- ↑ הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.
- ↑ בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.
- ↑ (מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.
- ↑ יעקב וינברגר, מרדכי (מוטי) זפט, יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל, פתח תקווה, הוצאת כתר הזהב תשס"ד עמוד 15, המקורות למנהג יום ההולדת.
- ↑ מליצי אש עמוד נד.
- ↑ דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.
- ↑ מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.
- ↑ הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.
- ↑ הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.
- ↑ רבי מה שכלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.
- ↑ ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.
- ↑ כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת, מאת ד"ר יחיאל הררי.
- ↑ על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.
- ↑ שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א.
- ↑ באגרות קודש חלק ט"ז עמוד מה, כותב הרבי ש'מעשה רב' חזק יותר מכל סברה וראיה, והיות שרבותינו נשיאינו נהגו בכך - זהו המקור הטוב ביותר.
- ↑ בדומה לכך מסופר על הכתב סופר שביום הולדתו ה-54 ראוהו תלמידיו בוכה, וכששאלוהו לסיבת הבכי, השיב שזה משום שעשה חשבון נפש.
- ↑ קובץ יום הולדת בהוצאת ועד אברכי אנ"ש צפת
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח
- ↑ התוועדויות תשמ"ב עמ' 2182
- ↑ כלשון הגמרא: עובר ירך אמו, חולין נח, א.
- ↑ שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
- ↑ תשורה של משפחת קדנר עמוד 7.
- ↑ ראה מפתח עניינים לשיחות קודש, ר' יצחק מאיר סוסובר ביומן עמוד 30.
- ↑ שבועון בית משיח ה' שבט תש"פ עמוד 42.
- ↑ סיפורים מהרבי בפרסום ראשון
- ↑ תשורה 'מפי השמועה', ישיבה לצעירים בית שמש חנוכה ה'תש"פ.
- ↑ אראנו נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".
- ↑ משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.
