דובער חייקין (קרמנצ'וג)

המונח "דובער חייקין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילת חב"ד בקליבלנד, אוהיו, וחבר ועד רבני ליובאוויטש הכללי, ראו שלום דובער חייקין.

הרב (אליעזר)[1] דובער חייקין (תרט"ז[2]-תרס"ט) היה מאבירי הדעת בקהילה החב"דית בקרמנצ'וג, מחבורת ה'בערעלך' שאדמו"ר הריי"צ הפליא במעלותיהם, ומגדולי מקושרי אדמו"ר המהר"ש, שהתגורר בערוב ימיו בירושלים.

תולדות חיים

נולד בשנת תרט"ו לאביו ר' משה חייקין, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

היה גיסו של ר' זאב וולף לוויטין המשגיח בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.

לאחר החתונה התגורר בקרמנצ'וג ונמנה על חבורת ה'בערלעך' אבירי הדעת אותם מתאר אדמו"ר הריי"צ בהערצה, ר' בערל מאסיעוו, ר' חיים דובער וילנסקי, ור' בערל משה'ס (דוברוסקין), והיה הצעיר מביניהם[3], [4], עליהם התבטא הרבי כי הם היו "בעלי שכל אדיר ואבירי לב, מאריכים בתפילה בהתפעלות הלב ובקול נעים, והיו כולם חוזרים דא"ח, וכל החסידים - גם בני פולין - שבקרמנצ'וג, היו יראים ומכבדים אותם".

במשך השנים דבק בו הכינוי "דער פרומער איד".

שימש באופן קבוע כמגיד שיעור בבית המדרש בעיירה.

נמנה על חסידיו הקרובים של אדמו"ר המהר"ש, הרבה לנסוע אליו לעיתים תכופות, ומספר פעמים אף התלווה אליו לנסיעותיו לצרכי רפואה ועסקנות בנסיעותיו מחוץ לליובאוויטש.

האחיין, המשפיע ר' שמואל לויטין העיד עליו שהיה מקושר לרבותינו נשיאינו בכל נימי נפשו.

בסביבות שנת תר"נ נקלע למצוקה כלכלית בעקבותיה עלה לארץ הקודש יחד עם כמה מבני משפחתו, ובכך הצטרף לבנו ר' הלל חייקין שעלה כמה שנים קודם לכן.

לאחר עלייתו לארץ, קבע את מגוריו בירושלים, שם נותר עם לבושו החסידי ולא שינה אותו כפי שנהגו רבים אחרים שעלו בתקופה זו לירושלים, והוא מתואר בידי בני הקהילה באותה תקופה כאדם נמוך קומה בעל זקן לבן, שהסתובב תמיד כשלראשו חבוש הקסקט הרוסי.

נפטר בכ"ד טבת תרס"ט, והוא נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו

  • בנו, ר' הלל חייקין
  • בתו מרת תיל'ה מרים, רעיית הרב פייבל שמעון חזנוף[5] – רב קהילה בניו יורק, ומנהל חנות איטליז לממכר בשר
  • בתו מרת חיה לאה סגנל
  • בתו מרת פאייע

לקריאה נוספת

  • שניאור רבינוביץ, דורות של חסידים, עמוד 36

הערות שוליים

  1. כך ברשימת פנקסי חברה קדישא של כולל חב"ד בירושלים. לעומת זאת במשורת המשפחה ובמצבה חקוק השם דובער בלבד.
  2. על פי טענת החוקר אודי חייקין. יש הטוענים שכיון שעל פי התיאורים נפטר בגיל זקנה, יש להקדים את שנת לידתו כיון שידוע בוודאות שנפטר בשנת תרס"ט.
  3. בשיחה מתבטא אדמו"ר הריי"צ שעל חבורה זו נמנו 'שלושה או ארבעה', ולא מציין את שמו במפורש, אך כך מקובל במסורת אצל בני המשפחה, שהוא היה הרביעי שבחבורה.
  4. רשימה של אדמו"ר הריי"צ בקובץ התמים עמוד 154.
  5. בזיווג שני, הרב חזנוף היה בן דודה.