פריידא (בת אדמו"ר הזקן)
הרבנית פריידא נולדה בשנת תקכ"ד, לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא[1].
השם פריידא ניתן לה על שם דודתו זקנתו של האדמו"ר הזקן - אחות זקנו ר' שניאור זלמן. [2]
בעלה היה רבי אליהו בן רבי מרדכי קלוצקר.[3]
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה בגוף של אשה.[4]
בילדותה
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה אדמו"ר הזקן. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, חסידות. כשאחיה - אדמו"ר האמצעי - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים.[5]
פעם אחת, ביקש ממנה אדמו"ר האמצעי, שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ בגדי כהונה, וכך היה. כאשר בא אדמו"ר הזקן, ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את האבנט לא הזכיר.
אדמו"ר האמצעי הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את הגרטל שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מאדמו"ר הזקן לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט.
אך אדמו"ר הזקן שכנראה ראה את הגרטל: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!" ולא המשיך עוד.[6]
בנערותה
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה אמה, הרבנית סטערנא לרשותה, את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת[7].
בהקשר לזה מסופר,[8] שפעם אחת הגיע אל אדמו"ר הזקן רבי שלמה מקרלין, ולכבודו רצתה הרבנית סטערנא בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה.
ובאו לפני אדמו"ר הזקן לדין תורה. ועשה להם פשרה, שהרבנית סטערנא אמנם תבשל, אבל לא תטיל את המלח. ומכיוון ש"היאכל תפל בלי מלח וגו’", נמצא שגמר הבישול הוא על שם מי שמטיל את המלח. על כן, בתה הרבנית פריידא תטיל את המלח, ויחשב לה כאילו היא המבשלת.
הסתלקותה
על הסתלקותה[9] סיפר רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי):
הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה, ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.
כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברו אותה בהאדיטש על יד ציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.
נפטרה בי"ז בסיון תקע"ג. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן.
לאחר הסתלקותה
בהאדיטש, היה שמש שהשגיח על ה’אוהל’, ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת.
ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו פדיון נפש דחוף, והוא מיהר להכניסו ל’אוהל’, ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל’אוהל’, מוטל על הארץ...
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו השמש, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו.[10]
משפחתה
- בנה ר' ברוך קלוצקר חתן ר' בנימין קלעצקער. וחותן בנו של רבי יעקב שניאורסון, בן הרבי הצמח צדק.[11]
- בנה ר' אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג.
קישורים חיצוניים
- הרבנית פריידא בעלון 'מרכז אנ"ש' קראון הייטס גליון 594 (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ נולדה 4 שנים לאחר חתונת הוריה, בשנת תק"כ.
- ↑ עטרת מלכות, בפרק הרבנית פריידא.
- ↑ שלשלת היחס שלפני ההיום יום.
- ↑ ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.
- ↑ שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. (בית רבי חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה.)
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ב’.
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ב'.
- ↑ שמועות וסיפורים חלק ב’.
- ↑ לשמע אוזן, עמוד 29
- ↑ לשמע אוזן עמוד 23.
- ↑ בתו של רבי ברוך קלוצקר - פריידא, התחתנה עם רבי יעקב בנו של הצמח צדק.