יצחק גנזבורג

גרסה מ־06:50, 17 בדצמבר 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")

הרב יצחק (איטשקע) גאנזבורג היה מפעילי צעירי אגודת חב"ד בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש באותם שנים. בשנת תשי"ג הצטרף לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

הרב גנזבורג מקבל לעקאח מהרבי
הרב יצחק גאנזבורג במבצע תפילין לחיילים

ר' איצ'קה יזם את מבצע מצה לתלמיד של צעירי אגודת חב"ד.

תולדות חיים

נולד בחג הגאולה י"ב תמוז תרפ"ז לאביו הרב משה דובער גנזבורג.

עוד קודם פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת תרצ"ז, עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש והיה מתלמידיה הראשונים של ישיבת אחי תמימים תל אביב.

בב' ניסן תש"י נישא לרעייתו גיטה, בת החסיד הרב רפאל נחמן כהן.

בשנת תשל"ו היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי ב-770.

בשנת תשמ"ט קיבל מהרבי הוראה להתעסק עם הוצאתו לאור של ספר התמימים, ובהוראת הרבי זכה לעסוק בעצמו בהוצאתם לאור של שני החלקים הראשונים[1]. החלק השלישי יצא לאור בשנותיו האחרונות, ומכיון שהוא הרגיש שאין בכוחו לעסוק בזה בעצמו, ביקש מהנהלת איגוד תלמידי הישיבות העולמי לסייע לו בעבודת האיסוף וההוצאה לאור.

הרב גאנזבורג היה שותף פעיל בערבי חב"ד שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו הייתה הפצת בקבוקוני "המים של הרבי" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על שבע מצוות בני נח. כמו כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג הפורים.

בתענית אסתר תשס"ו נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

את זכרונותיו פרסם בשבועון בית משיח, ונדפסו אחר כך בספר "חייל בשירות הרבי".

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הספר חייל בשירות הרבי

 
כריכת הספר

בשנת תשנ"ט יצא לאור הספר חייל בשירות הרבי הכולל את זכרונותיו של הרב יצחק גנזבורג מהשנים תרפ"ז - תשכ"ד, כולל: ילדותו ברוסיה; לימודיו בישיבת אחי תמימים תל אביב אצל ר' שאול ברוק; שירותו הצבאי; ראשית פעולותיו בארץ הקודש ומכתבי הרבי אליו. הזכרונות נרשמו על ידי הרב אברהם רייניץ, ופורסמו בהמשכים בשבועון בית משיח קודם שיצאו לאור כספר.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הראשון יצא לאור בשנת תש"נ, והשני בשנת תשנ"ב.