משה רוזנבלט

הרב משה רוזנבלט (מכונה גם: מאָשע דער חוזר או משה זעמבינער) היה משפיע בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ומראשי החוזרים של מאמרי החסידות של אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים

נולד בעיירה החסידית ז'עמבין והתקרב לחסידות על ידי רב העיירה אברהם לנדא (אברהמק'ה ז'עבינער) והפך לתלמידו המובהק, שם גם התידד עם תלמיד מובהק נוסף של הרב לנדא, הרב שמואל גרונם אסתרמן. עם הקמתה של ישיבת תומכי תמימים הראשונה בליובאוויטש התמנה למשפיע, והיה אחראי על חינוכם של תלמידי השכבה הבוגרת.

במקביל לתפקידו כמשפיע, שימש גם כאחד מצוות ה'חוזרים' על תורתו של אדמו"ר הרש"ב, והיה מופקד על התחלת הניגונים בהתוועדויות שהיו מתקיימות בחצרו.

בשנת תרע"ג כאשר אדמו"ר הרש"ב תיקן את 'אורח לצדיק', נבחר ר' משה יחד עם ר' משה רוזנבלום להיות מהשלוחים הראשונים שיסעו בתור שלוחים של כלל ישראל להשתטח על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש ולבקש רחמים עבור כלל ישראל.

בליל שישי האחרון לחייו התוועד בישיבה עד שעה מאוחרת יחד עם ידיד נעוריו הרב שמואל גרונם אסתרמן והרב שילם קוראטין, וכשהאיר הבוקר הלך לטבול במקווה. כשיצא מהמקוה אמר שהוא לא מרגיש טוב, והוליכו אותו לבית כנסת סמוך שהיה נקרא "ר' בנימין'ס שטיבל", והנסיונות השונים לרפאותו לא הצליחו, והוא נפטר בתוך בית המדרש סמוך לשעת הדלקת נרות, בתאריך כ"ד שבט תרע"ה.

מפאת הזמן הקצר, לא הספיקו לערוך לו את ההלוויה בערב שבת, והוא נשאר מונח כל השבת בחדר שני של בית הכנסת, כשתלמידיו עורכים סביבו משמרות של אמירת תהלים, ובמוצאי שבת נערכה הלוויה בהשתתפותם של אדמו"ר הרש"ב (שהלך לכבודו מרחק שתי רחובות) ואדמו"ר הריי"צ שהמשיך ללוות את מיטתו עד לבית העלמין ונשאר עד לאחר סיום הקבורה.

רבי חיים אברהם דובער לוין ('המלאך') התחתן בזיווג שני עם אחותו.

קישורים חיצוניים

• זכרונותיו של מרדכי לזר מהעיירה ליובאוויטש בה מופיע גם תיאורו אודות ה'חזרה' של ר' משה מזעמבין