חב"דפדיה:לשון

תוכן וסגנון כתיבה

מדריך לכתיבת ערכים

מדריכי מדיניות מה חב"דפדיה איננה נקודת מבט נייטרלית עקרונות וקווים מנחים זכויות יוצרים מדיניות הפרטיות

סגנון מתן שם לערך חב"דפדיה:לשון חב"דפדיה:כתיב חב"דפדיה:עריכה טכנית מדריך לעיצוב דפים

שאלות ותשובות (FAQ) דף העדפות משתמש (הגדרות)

חב"דפדיה נכתבת בשפה העברית בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף לעקרונות ולקווים המנחים הכלליים של חב"דפדיה. עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה.

תארים

אין לכתוב בחב"דפדיה תארי שבח איחולים וכדומה. לדוגמה: שליט"א, זצ"ל, שיחי', שיבדלחט"א.

תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו

בחב"דפדיה יש להמנע משימוש במילים שאינם מצויות בשפה העברית, ואינם מוכרות למי שלא נחשף לספרי החסידות מילים אלו לא מתאימות באנציקלופדיה שרוצה לפנות לדוברי העברית המודרנית.

דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה בעתיק" "ניתן להבין את דרגת עתיק". גם מילים שהשורש שלהם מוכר וניתן להבינם, אך ההטיות הייחודיות שלהם לא מקובלות, יש להמנע משימוש בהם.

השפה הכתובה שונה מהשפה המדוברת

משפט הממחיש את ההבדל בין השפה הכתובה לשפה המדוברת:

רצונך לדבר כמו כל הבריות, אמור "אני לא שומע"; רצונך לדבר כמו מיעוט בעל צביון מיוחד, אמור "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו כל הבריות, כתוב "איני שומע"; רצונך לכתוב כמו תינוקות דבית רבן, כתוב "אני לא שומע".

כלל "בראשית ברא"

כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות:

• "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ".
• "בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת").

כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי").

כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "מדי יום ה' בורא את העולם מחדש" ולא "מדי יום בורא ה' את העולם מחדש").

כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא:

After his birthday, Danny purchased a book

התרגום ה"מידי" הוא:

לאחר יום הולדתו, דני קנה ספר.

תרגום שמודע לכלל "בראשית ברא" יניב את השיפור הניכר הבא:

לאחר יום הולדתו, קנה דני ספר.

צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן:

לאחר יום הולדתו קנה דני ספר.

בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר בעת כתיבת ערכים:

לאחר יום הולדתו רכש דני ספר.

ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל:

דני רכש ספרלאחר יום הולדתו.

ביטויים מיותרים

• יש הכותבים בגוף הערך עובדה מעניינת היא, או יש לציין כי. אין להשתמש בביטויים אלה – תנו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה.
• כמו כן - מילות קישור שאפשר בלעדיהן.
• כידוע – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים:
  • האמור אכן ידוע, ולכן אין טעם להטריד את הקוראים בלעיסתו מחדש;
  • האמור ידוע רק לכותבים, וגורם לקוראים תחושת בּוּרוּת.
• כמובן – כמו כידוע
• למרבה הצער, למרבה המזל – אלה ביטויים שאין מקומם באנציקלופדיה, המביאה מידע בצורה נייטרלית, ואין לערב בה את רגשות הכותבים, גם אם הם מקובלים על הכל.
• הוא שמו – לעתים מתחיל ערך בצורה "מוצאי שבת הוא שמו של הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". המילים "שמו של" בהגדרה זו מיותרות, ויש לכתוב "מוצאי שבת הוא הזמן שבין צאת השבת לבין עלות השחר". הסיבה לכך היא שכל ערכי האנציקלופדיה עוסקים בשמות של עצמים – "אמריקה הוא שמה של יבשת גדולה", "יבשת היא מושג המתאר שטח אדמה גדול" – ככה זה כשחומר הגלם הוא מילים.
• נולד להוריו – מן המפורסמות שאדם נולד להוריו, ולכן במקום לכתוב "יצחק נולד להוריו, אברהם ושרה", די לכתוב "יצחק נולד לאברהם ושרה".
• נֶחְשָׁב – בדרך כלל זוהי מילה מיותרת. אם יש עובדות שמוכיחות כי דבר מה נכון, אז הוא לא נחשב לכזה אלא הוא באמת כזה. אם יש מישהו שלדעתו משהו הוא נכון אז יש לכתוב מיהו בעל הדעה. כשראוי לכתוב "נחשב", יש להקפיד לכתוב "נחשב ל־" ולא "נחשב כ־".
• ראה את עצמו – אי אפשר להיכנס לראש של אדם ואי אפשר לדעת איך הוא ראה את עצמו. דוגמאות לניסוח מדויק יותר: "ראובן יצחקי הציג את עצמו כפילוסוף" או "שמעון לוי כתב במאמרו שהוא רואה את עצמו כפיזיקאי".
• מונה לתפקיד - די לכתוב מונה ל. דוגמה: במקום לכתוב "אברהם מונה לתפקיד המנהל" עדיף לכתוב "אברהם מונה למנהל".

כפילות

יש להימנע מביטויים שיש בהם כפילות. דוגמאות:

• אין לכתוב "בתקופת תור הזהב", אלא "בתור הזהב", משום שהמילה "תור" בביטוי "תור הזהב" פירושה "תקופה".
• אין לכתוב "כמו לדוגמה", אלא "כמו", או "כגון".

אל תסתבכו לחינם

כותבים רבים מרגישים שבסגנון אנציקלופדי "רציני" יש להרבות ככל האפשר במילים גבוהות, בעוד שלעתים קרובות המילים האלו אינן תורמות דבר להבנת הטקסט ורק מקשות על הקריאה. לעתים הניסיון להשתמש בלשון גבוהה אף גורם לטעויות של ממש. אם אתם מתלבטים בין מילה פשוטה למילה "גבוהה" יותר, שוות משמעות, אל תהססו להשתמש במילה הפשוטה והברורה.

• במקום אולם וברם אל תהססו לכתוב פשוט אבל או אך.
• במקום "כתב העת בו התפרסם המאמר" עדיף לכתוב "כתב העת שבו התפרסם המאמר".
• במקום "הרב, אשר התרחק מן הכבוד בכל מאודו..." עדיף לכתוב "הרב, שהתרחק מן הכבוד בכל מאודו..."
• במקום "המחזה נסוב סביב חיי הרמב"ם" עדיף לכתוב "המחזה עוסק בחיי הרמב"ם" (אלא אם כוונתכם להדגיש שחיי הרמב"ם הם הציר המרכזי של המחזה).
• רצוי למעט בשימוש במילה "טרם", וכאשר מחליטים להשתמש בה, יש להקפיד על שימוש נכון. אם אינכם בטוחים, עדיף להימנע משימוש במילה זו. דוגמאות לשימושים לקויים: "מחלה זו טרם מובנת עד תומה", "רקעו הצבאי וקורות חייו, בתקופה טרם הגיעו לארץ ישראל, לוטים בערפל". דוגמה לשימוש תקין, אך מסורבל ומיותר: "שיר ערש הוא שיר המושר באוזני ילדים טרם לכתם לישון". עדיף לכתוב "שיר ערש הוא שיר המושר לילדים לפני השינה". ברוב המקרים פשוט ובהיר יותר להשתמש ב"לפני" או "עד".

שימוש באוגד – הוא, הנו

בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington is the capital of the USA" – "וושינגטון היא בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is".

האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'.

הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל להוות. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה:

• במקום: "באתי לגני היווה מאמר יסודי בהתפתחות הדור השביעי"
• עדיף לכתוב: "[[[באתי לגני]] היה מאמר יסודי בהתפתחות הדור השביעי".

• במקום: "רכס ההרים במרכז צרפת מהווה מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב"
• עדיף לכתוב: "רכס ההרים במרכז צרפת הוא מכשול לסלילת כבישים ממזרח למערב".

המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:

• לא תקני: הכוח הגרעיני החזק הנו כוח יסוד.
• תקני: הכוח הגרעיני החזק הוא כוח יסוד.

העבר חלף ואיננו

אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ התרחשו ניסים". לא "ב־1945 גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־1945 הובסה גרמניה במלחמה והחלו לשקמה".

יוצאי דופן לכלל זה הם דפי התאריכים והשנים: בדף של כ"ד טבת, למשל, ייכתב: "1947 – האו"ם מחליט על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל".

המאה שעברה, המאה הקודמת, בשנים האחרונות, לאחרונה

"המאה שעברה" הוא ביטוי מבלבל, משום שלא בקלות ברור האם כוונתו למאה העשרים או למאה התשע עשרה. בעייתיים עוד יותר ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – ויקיפדיה איננה עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בה "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "בינואר 2007 יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן".

מישהו אמר משהו

יש להימנע ככל האפשר משימוש במילים "מישהו" ו"משהו". קשה להעלות על הדעת הקשר שבו שימוש במילים האלו ייראה טוב באנציקלופדיה. "מישהו" יכול להיות מוחלף ב"פלוני", "אדם זה או אחר" או ב"מאן דהוא" וכו'. "משהו" יכול לפנות מקומו ל"דבר מה".

"רבים סבורים כי..."

ביטויים מהצורה רבים סבורים כי..., המבוססים על התרשמות הכותבים ולא על סקר דעת קהל, מבטאים כשל לוגי מסוג אד פופולום. הם עלולים להטעות את הקורא ואמינותם נמוכה, לכן רצוי שלא להשתמש בהם. אין להשתמש בהם כשמדובר בעניינים רגישים:

• ביקורת חריפה שהפנה פלוני נגד אלמוני. למשל, אי אפשר לכתוב: "רבים סבורים שמוישה זוכמיר, ראש ממשלת שטוחלנדיה, הוביל את מדינתו לאבדון". אם באמת רבים סבורים כך, צריך להביא לפחות מראה מקום אחד.
• עניינים פוליטיים – למשל: "סקרים מראים שמפלגת 'עוז ועזוז' היא הגדולה במדינה". כאן חייבים לכתוב אילו סקרים מראים כך.
• מידע שעלול לפגוע בקבוצת אנשים כזו או אחרת. למשל: "החוקים בשטוחלנדיה מתירים לגנוב מכל אורח תלת ממדי". במקרה כזה צריך להביא איזשהו מראה מקום לחוק.

לא להגזים בשימוש במילות תואר

לדוגמה: עינויים היא מילה חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה. כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"פדיה.

למרות ובגלל

הצירופים "למרות ש־" ו"בגלל ש־" רווחים בכתב, אבל אינם מומלצים לדעת עורכי לשון אחדים.

במקום בגלל ש־, אפשר לכתוב כיוון ש־, מכיוון ש־, משום ש־ או פשוט כי.

במקום למרות ש־, אפשר לכתוב אף על פי ש־. אפשר גם לשקול לנסח מחדש את המשפט ללא ש־: "למרות שהאיש טען..." ← "למרות טענת האיש...".

שלילה – אף, כלום, שום

בשפת הדיבור ולעתים אפילו בספרות נפוץ השימוש במילים "אף", "שום" ו"כלום" להבעת שלילה או אי־קיום. עם זאת, בשפה התקנית המילים הללו כשלעצמן אינן מביעות שלילה, ומה שמביע את השלילה הוא המילה "לא" או "אין" שמופיעה באותו משפט. באנציקלופדיה רצוי להקפיד על כך:

אף = אפילו, גם

• אל תכתבו: אף אחד אינו יודע את זהותה.
• כתבו: איש אינו יודע את זהותה.

כלום = משהו, דבר־מה, דבר כלשהו

• אל תכתבו: לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לתת כלום או לקחת כסף.
• כתבו: לפרטים ניתנה ההזדמנות לתת כסף, לא לתת כלום או לקחת כסף.

שום = כול

• אל תכתבו: רחבעם אמר שאביו שום דבר לעומתו.
• כתבו: רחבעם אמר שאביו הוא לא־כלום לעומתו.

מושגים וערכים ייחודיים