המגיד ממזריטש

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי דב בֶּער מִמֶזריטש מכונה "המגיד ממזריטש" (תס"ד? - י"ט בכסלו תקל"ג) היה מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ושנה לאחר הסתלקותו מונה למנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות, ולחבורת המגיד גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. אדמו"ר הזקן היה מבחירי וגדולי תלמידיו, ואף התייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי

קורות חייו

רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו באוקראינה, אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו.

אביו היה מיוחס עד לתנא ר' יוחנן הסנדלר. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל פני יהושע).

רבי דובער נשא את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד במזריטש ומקביל החל ללמוד את תורת הקבלה. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע הבעל שם טוב אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו. בעצת מורו החליט להגיע למז'יבוז', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת תק"א נולד בנם ר' אברהם המלאך.

נשיא החסידות

ציון המגיד ממזריטש

לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי צבי הירש, בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום ז' סיון תקכ"א, שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של חג השבועות, נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם".

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב במזריטש ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את תורת החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה. בשנת תקכ"ה כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; בליובאוויטש (בראשות רבי יששכר בער מליובאוויטש), בקרלין (בראשות רבי אהרן מקרלין ורבי שלמה מקרלין) ובהורודוק (בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק).

מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.

בשנת תקל"ב פרצה במזריטש מגפה. ר' זושא מאניפולי תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.

תורתו

מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד אדמו"ר הזקן.

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן והרב מוולפע (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות^{[דרוש מקור]}.

עם אדמו"ר הזקן

אדמו"ר הזקן הגיע לראשונה למגיד בשנת תקכ"ד, לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, לוילנא, או למעזריטש, לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא. לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למורו ורבו.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, וכך כינו אחד את השני, מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (מהעיר ליטא), יעיד על היחס הנדיר ביניהם, חברותא מיוחדת בלימוד שהיה לאדמו"ר הזקן עם בן המגיד ר' אברהם המלאך, המגיד גם בחר בו מבין כל תלמידיו לחבר את החיבור החשוב, שלחן ערוך הרב, חיבור שילקט את פסקי הדורות עם טעמי ההלכות ערוך ומסודר על מילואו.

בהיות אדמו"ר הזקן במאסר הגיע המגיד יחד עם הבעש"ט, לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת חסידות חב"ד ביתר שאת וביתר עז.

ההתנגדות לחסידות בתקופתו

בשנת תק"ל העידו בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.

בספר "בית רבי" מסופר, כי בעת עריכת החרם על החסידים, החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם, כדין מה-שכתוב על מקרה-זה בשולחן ערוך. מאוחר יותר, שכבו תלמדי המגיד לישון, חוץ מאדמו"ר הזקן, שהבין שבוודאי המגיד הרגיש זאת, ויבא להתייחס לדבר, ולכן עשה כאילו נרדם. ואכן, נשמע קול גרירת הקב (כנ"ל) של המגיד. המגיד נכנס עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפאלות: "היהודי הקטן הזה כו' יהיה רב בכל מדינות רייסין!". לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם , אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיהה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!. ואכן, מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד (ראה בפסקה הבאה).

הסתלקותו

ביום ראשון י"ז בכסלו שנת תקל"ג, (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד לאדמו"ר הזקן שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: י"ט בכסלו הוא ההילולא של שנינו . ובאותו יום - י"ט בכסלו הסתלק המגיד ונטמן בעיירה אניפולי (אוקראינה).

החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בראש. גופתו של המגיד הובלה למקוה טהרה, ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

צוואתו

ישנם לפחות שני צוואות ידועים מהמגיד, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, רבי אלימלך מליז'נסק ואדמו"ר הזקן.

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי אברהם המלאך, כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי מנחם מענדל מוויטבסק תשמע עצה, מרבי יהודה לייב הכהן תלמד את עבודת המידות, מרבי זושא מאניפולי תלמד את הענווה, ולאדמו"ר הזקן תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי הבעל שם טוב היה מגדולי תלמידיו.

"	וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד. דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] חדאקאוו נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.	"
– ממכתב האדמו"ר מסקולען להרב חזן

שיפוץ הציון

בבית החיים שבעיירה אניפולי הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך במלחמת העולם השניה נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' אהרון חזן, חסיד חב"ד (שזוגתו, מרת נחמה לאה הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ברוסיה נסע לאוהל המגיד לפני שעלה לארץ בשנת תשכ"ו וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר צדיק. כשהגיע לארץ סיפר לאדמו"ר מסקולען שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול לרבי.

תמונתו

תמונת רבי שמואל סלנט, שזוהתה בטעות על ידי חוקר כתמונת הרב המגיד

כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת תש"ה טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי שמואל סלנט.

משפחתו

• אביו: רבי אברהם.
• אמו: הרבנית חוה.
• אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
• אחותו: אשת הרב נח אלטשולר, סבו של אדמו"ר הצמח צדק
• בנו: רבי אברהם המלאך, המכונה ברוסיא "הקדוש" ובפולין "המלאך", ובעל הספר "חסד לאברהם".
• חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.

מתלמידיו

• אדמו"ר הזקן.
• ר' לוי יצחק מברדיטשוב.
• רבי מנחם מענדל מויטבסק.
• רבי אברהם מקאליסק.
• רבי מנחם נחום מצ'רנוביל.
• האחים - ר' זוסיא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק.
• רבי אהרן מקרלין.
• רבי שלמה מקרלין.
• האחים - ר' שמואל שמלקא מניקלשבורג.
• רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה.
• רבי אשר צבי מאוסטרהא, מחבר ספר מעיין החכמה.
• רבי חיים חייקא מאמדורא, מחבר ספר חיים וחסד.
• רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוזניץ.
• רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ החוזה מלובלין.

ספריו

המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:

• מגיד דבריו ליעקב - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקאריץ, שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
• אור התורה - הודפס בקוריץ, שנת תקס"ב. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
• אור האמת - הודפס בהושאטין, שנת תרנ"ט. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
• דרכי ישרים - ז'יטומיר, תקס"ה, החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
• כתבי קודש - ורשה, תרמ"ד, כתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
• שמועה טובה - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. ורשה, תרצ"ח.
• ליקוטים יקרים - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת תקנ"ב מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

ראו גם

• שלוש תנועות (ניגון)

לקריאה נוספת

• אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - המגיד ממזריטש, קה"ת, תשל"ו.
• נתנאל לדרברג "השער לאין - תורת החסידות בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס ירושלים תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
• אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 299-278.

קישורים חיצונים

• ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' - בהיברו בוקס.
• ספרו 'אור תורה' - בהיברו בוקס.

הערות שוליים

הקודם: הבעל שם טוב

נשיאי החסידות הכללית נפטר בי"ט בכסלו תקל"ג

הבא: אדמו"ר הזקן