גדליהו אקסלרוד

הרב גדליהו אקסלרוד (יליד שנת תש"א, 1941) הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ומרבני קהילת חב"ד חיפה, שימש בעבר כאב בית הדין בחיפה וכראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע. הרב אקסלרוד ידוע כרב שלא נרתע מלצאת למאבקים ולומר את דעת התורה ללא חשש.

תולדות חיים

הרב אקסלרוד נולד בד' אלול תש"א, להוריו הרב משה ושרה אקסלרוד בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה דתי ברמת גן וכן בישיבת תומכי תמימים בלוד וקיבל השפעה מהרב שלמה חיים קסלמן. בהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו^[1]. הרבי דאג שהוא יכהן כרב במקום רבנותו של אביו ברמת גן.

בחג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לאדמו"ר שליט"א.

בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א, מאז התמנה לאב בית הדין הרבני בחיפה ובשנת תשס"א יצא לגמלאות. חבר הנהלה במטה משיח והיה בין הרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח (אייר תשנ"א).

משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ח' חלקים) וכן חידושים בחסידות על הפרשה בשם "מגדל צופים על התורה".

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין מיהו יהודי. ומביע את דעתו הקדושה של הרבי בעניין בפומבי. עוסק רבות בנושא הגיורים ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי, מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של הרבי בעניין זה.

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין שלימות הארץ. הוא נמנה בעבר בין רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ. לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג הודיע יו"ר המטה הרב שלום דובער וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה העולמי להצלת העם והארץ והרב אקסלרוד ביניהם. מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני ההתנתקות^[2]. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני בחיפה^[3].

בשנת תש"ע ארגן הרב זמרוני זליג ציק כינוס לרגל שישים שנות נשיאותו של הרבי בי' שבט. מספר ימים לפני מועד הכינוס פרסם הרב אקסלרוד מכתב בו הוא קורא לא להשתתף בכינוס, זאת בעקבות מעשים שהם - היפך השולחן ערוך (אכילה בצום שבעה עשר בתמוז^[4], ביטול נפילת אפים והשקפה שגויה באחדות ה') ושראוי להטיל חרם על עושיהם^[5]. מכתב זה עורר הדים רבים בקרב חסידי חב"ד^[6] והרב ציק הוציא גלויי דעת בנושא^[7]. לקראת ג' בתמוז באותה שנה פרסם הרב ציק וידאו בו מצהיר שהוא צם בכל ד' הצומות שקבעו חז"ל ולא הורה מעולם לאדם שלא לצום^[8].

בשנת תשע"ב הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ^[9]. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות^[10]. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא^[11]. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין.