מנהג

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המנהג הינו כינוי כללי למעשים שהתפשטו והתקבלו בקרב תפוצות ישראל, למרות שאין בהם חיוב הלכתי מן התורה או מדרבנן. לחלק מהמנהגים ישנם מקורות קדומים ביותר עוד מזמן המשנה והגמרא, וחלקם הולכים ומתחדשים בכל תקופה ותקופה.

בעקבות גלויות עם ישראל, ישנם מנהגים רבים המשתנים מקהילה לקהילה, וההכוונה התורנית היא שכל אחד ינהג במנהגי אבותיו. היחס למנהגים הוא כפול, מצד אחד מנהג הוא מקודש ביותר, עד ש"מנהג מבטל דין", ומצד שני דרשו ש"מנהג אותיות גהנם" על אותם מנהגים גרועים וסותרי הלכה שנכנסו בקהילות מסויימות (שלרוב קיבלו אותם עמי הארצות, מהגויים באזורם). ספרים רבים בספרות ההלכתית מוקדשים לחקר המנהגים, לבדיקת כשרותם, לתיעודם, ולהפצתם.

מטרת המנהגים שונה בהתאם לנסיבות, חלקם נועדו לחזק הלכה מסויימת, וחלקם נועדו להדגיש את החשיבות, ולהוסיף נופך ומשמעות לאירועים מסוימים, לדוגמא, לציון הגעתו של ילד לגיל בו מתחייב במצוות וכדומה.

היחס למנהגים בתורת חב"ד

המקור הראשון שדן בפירוש בחשיבותם התורנית של מנהגי ישראל, הם דברי התוספות במסכת מנחות: "מנהג ישראל תורה היא", אך כבר הרבה לפני זה נזכרו המנהגים, ולמשל בלשון המשנה: "מקום שנהגו...".

בחסידות חב"ד זכה המנהג למקום של כבוד, ורבותינו נשיאינו התייחסו אליו בחרדת קודש.

באופן מיוחד, הרבי מדגיש את החשיבות שיש לייחס למנהגי ישראל בתחום החינוך, שיש להקדים ולחנך את הילד על יסודות המנהג מכיוון שיש במנהג אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו.

היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, ובאסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג אדמו"ר הצמח צדק נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו.

היחס למנהגי חב"ד

בתוך המנהגים עצמם, רבותינו נשיאינו ייחסו חשיבות עצומה למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה.

אדמו"ר הריי"צ אמר: "מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם".

החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש"עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו".

היחס למנהגים שאינם מנהגי חב"ד

למרות גודל קדושתם של מנהגי ישראל, אצל חסידי חב"ד מקפידים לנהוג רק במנהגים שיש עליהם מסורת מפורשת מרבותינו נשיאינו או ממה שמקובל אצל חסידים וכדומה, ולא לאחוז במנהגים של חצרות ועדות אחרות.

יחס זה, שאוב מיחסם של רבותינו נשיאינו למנהגים אלה.

בין השאר, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית.

יחד עם זה, מצינו שרבותינו נשיאנו בארו והסבירו (וגם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו למשל אמירת שיר השירים בערב שבת), והרבי אף עשה מפתח מיוחד לספר ליקוטי תורה על מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד שבוארו על ידי אדמור הזקן בספר זה.

כמו כן, מצינו שלעיתים נדירות ומסיבות מיוחדות כן נהגו נשיאינו ומשפחתם מנהגים אלו, ולמשל שירת זמירות שבת בסעודת שבת.

כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד.

חידוש מנהגים

הרבי התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם".

אך יחד עם זה הרבי הוסיף מנהגים חדשים, עד שלפעמים הרבי מדבר על מנהג שהוא הנהיג, ואומר עליו "כפי שנהגו לאחרונה בעם ישראל" (כך למשל עד דרישת ראשי התיבות של שנה בהקשר לגאולה).

מקורות המנהגים

המנהגים מתחלקים לסוגי מקורות שונים, הקובעים את חשיבות השמירה על המנהגים:

• מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום, רובם הובאו ברשימותיו של הרבי הריי"ץ ומיעוטם נלקטו על ידי חסידים. מנהגי הרבי הובאו ברובם ביומני התמימים ובספר מעשה מלך.
• ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי, או מנהגים שבוארו על ידי הרבי בשיחותיו הקדושות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוגי מנהגים

מנהגי יום-יום

• כתיבת ברוך ה' (בראשי תיבות: ב"ה) בראש כל מכתב.
• פרק אישי
• מנהגים בסדר הבוקר, סדר התפילה, קריאת שמע שעל המיטה, סדר השבוע, ושבת.

מאורעות ומועדים

• תספורת / אפשערניש - גזיזת שערות הראש של הילד בגיל שלוש שנים.
• מנהגי יום הולדת.
• ליל ניטל - אי לימוד תורה בליל הולדתו של מייסד הנצרות.
• חנוכת הבית - להתחיל את המגורים בבית חדש בענינים של תורה ומצוות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

מנהגים כלליים

• הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
• הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
• הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
• הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
• ספר מנהגים - טירנא.

מנהגי חב"ד

• הרב מנחם זאב גרינגלס והרב יהודה לייב גרונר, ספר המנהגים, קה"ת תשכ"ו.
• הרב יוחנן גוראריה, חקרי מנהגים, מכון אהלי שם תשס"ו (2 כרכים).
• הרב יהושע מונדשיין, אוצר מנהגי חב"ד, היכל מנחם תשנ"ו (2 כרכים) - אך ראוי לציין שהובאו שם גם מנהגים רבים מחצרות חסידיות אחרות, שאינם מנהגי חב"ד.
• הרב מיכאל אהרון זליגסון, לקט הליכות ומנהגי שבת קודש, ניו יורק תשנ"ו.
• הרב טוביה בלוי, על מנהגים ומקורותיהם, חזק יוזמות חינוכיות תשע"ד.
• הרב שבתי יונה פרידמן, בירורי מנהגים, הוצאת המחבר תש"ע.

מנהגי רבותינו נשיאינו

• מעשה מלך - מנהגי הרבי.
• הנהגות קודש, ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב ניסן תשע"ה

קישורים חיצוניים

• נחמה גרייזמן, חשיבותו של המנהג בתורת ישראל
• הרב יצחק זאב כהנא, היחס בין ההלכה והמינהג, אתר דעת
• תבנית:HebrewBooksPage
• הרב מרדכי מנשה לאופר, היחס החב"די למנהגי הספרדים, מתוך מדור 'ניצוצי רבי' בשבועון התקשרות
• הרב טוביה בלוי, מנהגי חב"ד - רק מה שקבעו רבותינו נשיאינו!
• הגדרתם של מנהגי ישראל - נאומו של הרב ישעיהו הרצל בכינוס תורה בימי התשלומין של חג השבועות ט"ו סיוון תשע"ד (13.06.2014)