מיכאל דבורקין

גרסה מ־08:43, 30 באוקטובר 2016 מאת שלום (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " עני " ב־" עני ")

הרב מיכאל דבורקין (טבת תרכ"ו-ה' סיון תש"ט), חסיד חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב, היה בעל ידע רחב בחסידות ו'בעל מנגן' נפלא.

הרב מיכאל דבורקין
הרב מיכאל דבורקין בשנותיו האחרונות

תולדות חיים

רוסיה

הרב דבורקין נולד בעיירה אוסוועס שליד נעוועל בטבת ה'תרכ"ו לר' חיים יצחק דבורקין.

במוצאו הוא לא היה חסיד ליובאוויטש, אלא חסיד של ר' יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מקאפוסט. כאשר האדמו"ר מקאפוסט הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי הרש"ב. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את המאמר - הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.

בתחילה היה ר' מיכאל עני מאוד, ורק בעקבות ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הפך לעשיר גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל ארץ ישראל! אולם במהפכה הקומוניסטית השלטונות הלאימו את רכושו, ומצבו הכלכלי היה קשה ביותר.

לפני צאת אדמו"ר הריי"צ לגלות בג' תמוז תרפ"ז נסר ר' מיכאל לעיר קוסטרמה להכין את המקום למגורי הרבי.

ארץ הקודש

ר' מיכאל עלה לארץ הקודש בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ברוסיה, והוא הגיע לארץ ערירי, ובחוסר-כל. הוא התגורר ברמת יצחק, אך שהה רבות בתל אביב ובעיקר בבית הכנסת ב'נחלת בנימין'.

ר' מיכאל אהב ללמוד חסידות. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת בנחלת בנימין יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מלה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' נחום גולדשמיד".

ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" - סיפר הרב איצק'ה גאנזבורג - "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.

"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] - הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...

ארצות הברית

בשנת תש"ז עבר לארצות הברית וגר ב-770 שם נפטר בערב חג השבועות תש"ט. והרבי דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג.

כשר' מיכאל היה בארה"ב, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'לקוטי תורה' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.

בעל מנגן

ר' מיכאל היה בעל מנגן נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. תפילתו הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.

מניגוניו:

  • נייעט נייעט ניקאווא מילות הניגון אותו ניגן החסיד ר' מיכאל דבורקין עם קבלת הבשורה על שחרור הרבי הריי"צ בי"ב תמוז תרפ"ז. הרבי הסביר בשיחת י"ב תמוז תשכ"ה כי התכונה של ר' מיכאל הייתה להיות תמיד בהתפעלות גדולה, וכאשר שמע בי"ב תמוז את בשורת השחרור, נטל בקבוקון משקה, אחז בו ורקד במשך זמן ארוך מסביב לבית בו התאכסן הרבי הריי"צ.

תוך כדי ריקוד, ניגן ניגון עם מילים ברוסית. הוא עבד כמה שנים ביער, והיו לו עסקים עם גויים, ולכן היו מורגלים על לשונו ביטויים ומילים בשפת המדינה - היה זה ניגון חסידי על העניין של 'אין עוד מלבדו' - זהו הניגון הידוע היום לחסידים בשם "נייעט נייעט ניקאווא".

לקריאה נוספת

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים